המדריך להליך גירושין בבית הדין הרבני

במדינת ישראל, במידה ובני זוג יהודים מעוניינים להתגרש זה מזו, עליהם לפתוח בהליך גירושין בבית הדין הרבני, בין אם נישאו כדת משה וישראל ובין אם בטקס נישואין אזרחי. עורך הדין ישי מויאל מסביר שכל הנושאים הכרוכים, על פי רוב, בהליך הגירושין בקרב שני בני הזוג, יכולים להיות נדונים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, היות והם מהווים שתי ערכאות מקבילות זו לזו.

למעשה, הצורך במתן גט מתבטל רק במקרים שבהם קיימות הוכחות חותכות לכך שאחד מקרב בני הזוג איננו יהודי. עורך הדין ישי מויאל מסביר שמאחר וכל תיק גירושין מהווה מקרה ייחודי, כדאי לפנות לייעוץ ו\או ייצוג משפטי אישי לצורך קבלת עצות המותאמות למקרה הפרטי, תוך כדי ניתוח המצב המשפטי ובחינת הערכאה השיפוטית שאליה מומלץ לפנות.

גירושין בבית הדין הרבני: התדיינות בנושאים רלוונטיים

מערכת בתי הדין הרבניים מהווה, אמנם, את הסמכות הבלעדית לצורך ההתדיינות בענייני ההסכמה לגירושין וסידור הגט, אולם בכל הנוגע לנושאים הנלווים לגירושין (אחריות הורית, הזמני שהות עם הקטינים, חלוקת הרכוש, איזון משאבים וכן הלאה), ניתן להתדיין הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.

מאחר והגשת הבקשה לגירושין באחת הערכאות מעניקה לערכאה זו את סמכות הדיון בבקשה וגם אינה מאפשרת דיון מקביל בערכאה הנוספת, נוצר במציאות המשפטית הישראלית מצב אבסורדי של "מרוץ סמכויות" שבו כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש את בקשתו לגט בערכאה הנוחה לו כדי להקדים את בן\בת הזוג.

בין הנושאים שנהוג לדון בהם ניתן למנות את עניין הכתובה ומזונות הקטינים והאישה, את נושא אחריות ההורית ווזמני השהות, כמו גם חלוקת הרכוש של מקרקעין, מטלטלין ועוד מגוון נושאים הנוגעים למהלך החיים המשותף והנלווים לגירושין. יחד עם זאת, המוסד היחידי שמוסמך במדינת ישראל לדון בנושא הגט ולקיים את טקס סידור הגט הלכה למעשה הוא בית הדין הרבני.

הגשת בקשה לאישור הסכם גירושין

פתיחת הליך הגירושין ברבנות יכולה להתבצע באחת משתי אפשרויות שונות, כשהדבר תלוי במידת ההסכמה בין שני בני הזוג. אחת מהדרכים היא במסגרת הגשת בקשה לאישור הסכם גירושין, כשבמסגרת זו ניתן להגיש הסכמים שנערכו ונוסחו על ידי עורך דין, בהליך גישור, הליך משפטי או באמצעות הצדדים בעצמם, ובלבד שהדבר מותנה בהסכמת שני הצדדים.

בנסיבות הללו, ההליך לאישור ההסכם הנו לרוב תכליתי וקצר, ולאחר שההסכם מאושר וזוכה לתוקף משפטי, ניתן לקיים ברבנות את טקס סידור גט של בני הזוג. עורך הדין ישי מויאל, עו ד לענייני גירושין מדגיש שהפרוצדורה לאישור ההסכם נחוצה לא רק לצורך הקניית תוקף משפטי, אלא חיונית במיוחד על מנת להבטיח את אכיפתו של ההסכם על הצד שכנגד בטווח העתידי.

מתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין

במידה וההחלטה להתגרש היא משותפת לשני בני הזוג, עליהם לנסח הסכם גירושין ולהגישו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להעניק להסכם זה תוקף של פסק דין, כאשר רק לאחר מכן אפשר להמשיך אל השלב של טקס הגירושין ברבנות.

עורך הדין ישי מויאל מציין שההליך לאישור ההסכם נועד, למעשה, לוודא שההסכם החתום נערך מרצונם החופשי והסכמתם של שני בני הזוג ומתוך מודעות מוחלטת לתוצאותיו, וללא כפיה מצד בן הזוג השני. הערכאה המשפטית שנבחרה לצורך הקנייה להסכם הגירושין תוקף של פסק דין, הופכת להיות הכתובת לפניות במקרים של שינויים עתידיים שמי מבני הזוג יהיה מעוניין לערוך בהסכם ו\או מחלוקות עתידיות בפרשנות.

הליך גירושין: הוכחת עילה לגירושין במקרים של העדר הסכמה בין הצדדים

האפשרות הנוספת לפתיחת הליך הגירושין ברבנות נוגעת להעדר הסכמה של מי מבין הצדדים. בנסיבות הללו, נדרש הצד שמגיש מטעמו את תביעת הגירושין להוכיח שאכן קיימת עילת גירושין הנמנית ברשימת העילות המוכרות על פי ההלכה היהודית, ובמידה וזו הוכחה כנכונה, אזי בית הדין הרבני עשוי לחייב את בן או בת הזוג לתת או לקבל את הגט.

עורך דין ישי מויאל מציין שניתן, אמנם, להגיש תביעת גירושין באמצעות מילוי טופס "פתיחת הליך גירושין", טופס הקיים בכל מזכירות של בית דין רבני בישראל, אך הגשת תביעה במתכונת זו איננה בהכרח משרתת את מטרותיו של מגיש התביעה, ולעתים אף עלולה להיות בעוכריו, ובפרט כשישנם מגוון נושאים הכרוכים בגירושין. לפיכך, מומלץ להגיש תביעת גירושין רק לאחר היוועצות מוקדמת עם עורך דין המתמחה בדיני המשפחה.

איך להימנע מטעויות חמורות במהלך תכנון הגירושין?

החלטתם להיפרד ולפנות איש-אישה לדרככם? מתכננים לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני? בבית המשפט לענייני משפחה? עורך הדין ישי מויאל מציין שלפני שממהרים לנקוט בצעד כלשהו לקראת לפירוק החבילה הזוגית, מוטב לבדוק תחילה את הכתובה כדי לבחון את ההשלכות.

מבחן המציאות מראה שרבים מהאנשים מייחסים לכתובה ערך של אקט סמלי וכלל אינם מודעים שמדובר בזכות השווה כסף, וזו גם הסיבה לכך שהם זוכרים אינם מה הסכום הנקוב בכתובתם. טעות נפוצה זו יכולה לא פעם להוביל לטעויות אסטרטגיות חמורות במהלך תכנון הגירושין ולאובדן ממון רב.

לפיכך, בטרם נקיטה בצעד כלשהו כזה או אחר בדרך אל "מדרגות הרבנות", כדאי להסתייע בייעוץ משפטי של עו"ד המתמחה בדיני משפחה וגירושין, תוך כדי בדיקת עומק קפדנית בכל הנוגע לכתובה.

הבנת משמעותה של הכתובה בהיבט המשפטי

הסתייעות בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום לפני פתיחת תיק גירושין ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה מהווה, ללא ספק, צעד חכם וחשוב. יחד עם זאת, הבנת משמעותה של הכתובה בהיבט המשפטי עוד בשלב העמידה מתחת החופה, היא מסוג הדברים שעשויים מלכתחילה למנוע מכשולים, טעויות ולא מעט מורת רוח.

עוה"ד ישי מויאל מדגיש שלכתובה יש, אמנם, בקרב רבים ערך סמלי וטקסי, אבל היא מהווה בו זמנית גם מסמך בעל ערך משפטי לכל דבר ועניין. הכתובה נועדה למנוע, מחד, מצב שבו האישה מגורשת בקלות ראש, ומאידך גם כדי להבטיח לה ביטחון כלכלי במקרה של גירושין. בשנים האחרונות ניתן למנות מקרים רבים שבהם גברים נדרשים לשלם לרעיותיהם את מלוא הסכום הנקוב בכתובה כתנאי לטקס סידור הגט (טקס הגירושין ברבנות).

עילות שפוטרות את הגבר מתשלום הכתובה

פרט נוסף שכדאי מאוד לדעת במהלך העמידה מתחת החופה הוא שהסכום שעומדים לרשום בכתובה הנו צמוד למדד. המשמעות היא שכתובה משנות ה-70 שנקוב בה סכום של 20,000 לירות, משוערכת כיום בסכומים המתקרבים ל-350,000 שקלים. לפיכך, היות ולכתובה יש תוקף משפטי והיא גם צמודה למדד, מומלץ לחתנים להימנע מלנקוב בסכומים דמיוניים בזמן עמידתם מתחת לחופה.

ואולם, בעת ניהול הגירושין ברבנות, כדאי גם לדעת שקיימות כמה עילות שבגינן יכול הגבר להיות פטור מתשלום הכתובה לאישה, בהן עילה של "אישה מורדת" (אישה המסרבת לקיים חיי אישות עם בעלה מבלי כל הצדקה), עילה של "מקח טעות" (אישה המסתירה מבעלה לעתיד מידע בנוגע למחלות שהיא לוקה בהן מחשש לביטול הנישואין), כמו גם מעשי פריצות, מעשי כיעור ו\או בגידה.

עורך הדין ישי מויאל מציין שהצורך במתן גט בית הדין הרבני יכול להתבטל רק כשישנן הוכחות חותכות לכך שאחד מבני הזוג המעוניינים להתגרש איננו יהודי. במידה והחלטתם להתגרש, מומלץ להסתייע בייעוץ וייצוג משפטי אישי, לשם קבלת עצות והדרכה המותאמת אל המקרה הפרטי הייחודי, זאת לאחר ניתוח המצב בהיבט המשפטי והערכאה השיפוטית שאליה כדאי לפנות.

מערכת בתי הדין הרבניים כבעלת הסמכות הבלעדית לקיום טקס סידור הגט

עורך הדין ישי מויאל מסביר שטקס הגירושין ברבנות בפועל, המכונה "סידור הגט" מיושם בבית הדין הרבני. עם זאת, בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות שהן: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. מדובר בערכאות שיפוטיות שחופפות זו לזו ושתיהן מטפלות בעניינים ונושאים הנלווים לגירושין.

על אף היותה של מערכת בתי הדין הרבניים הסמכות הבלעדית להתדיינות בסוגיית ההסכמה לגירושין וטקס סידור הגט, ניתן להתדיין הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה בעניינים הנלווים לגירושין כגון אחריות הורית וזמני שהות של הילדים, חלוקת הרכוש המשותף וכיוצא בזה. ואולם, לאחר שהבקשה לגירושין מוגשת באחת משתי הערכאות הללו, הערכאה שבה הוגשה הבקשה מקבלת את סמכות הדיון היות ואין אפשרות לדיון בשתי הערכאות במקביל.

מרוץ הסמכויות

עובדה זו יצרה בישראל מציאות משפטית אבסורדית שאף זכתה לכינוי "מרוץ סמכויות", מציאות שבה ממהרים אנשים להגיש בקשה לגט בערכאה הנוחה להם מתוך שאיפה להקדים את בת\ בן הזוג.

עורך הדין ישי מויאל מדגיש שפתיחת תיק הגירושין ברבנות איננה בהכרח מזכה את הגברים ביתרון בדיוק כפי שפתיחת התיק בבית המשפט לענייני משפחה איננה בהכרח מטיבה עם נשים, ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיים.

לאחר הליך פתיחת התיק, במידה ויישנה הסכמה בין שני בני הזוג בנוגע להחלטה להתגרש, הם נדרשים לנסח הסכם גירושין ולהציגו בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כדי להקנות להסכם תוקף של פסק דין, כשרק לאחר מכן ניתן להמשיך לשלב סידור הגט ברבנות.

אין מאמר זה מהווה תחליף לייעוץ משפטי