גירושין – איך לעשות את זה נכון

שאלה 1: מהם ההליכים הראשונים שיש לנקוט כאשר מעוניינים להתגרש בישראל?

תשובה: ההליך הראשון והחובה שיש לנקוט בו טרם פתיחת הליך גירושין הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך (י.ס) בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, שהפך להוראת קבע בשנת 2020.

הליך יישוב הסכסוך מתחיל בהגשת טופס בקשה קצר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (לפי בחירת המבקש). עם הגשת הבקשה נכנסת לתוקף תקופת "עיכוב ההליכים" למשך 60 יום (שניתנת להארכה ב-15 יום נוספים), במהלכה הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (פגישות מה"ות) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.

מטרת ההליך היא לאפשר לצדדים לבחון אפשרות להגיע להסדר מוסכם בדרכי שלום כגון גישור או טיפול זוגי, ולמנוע הסלמה של הסכסוך באמצעות הגשת תביעות הדדיות. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, אסור לצדדים להגיש תביעות בענייני משפחה (למעט במקרים דחופים ומיוחדים).

רק בתום תקופת עיכוב ההליכים, אם לא הגיעו הצדדים להסכמות, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעה תוך 15 יום (תקופת "זכות הקדימה"), ולאחר מכן רשאי גם הצד השני להגיש תביעות.

בניסיוני המקצועי, אני מייעץ ללקוחותיי להתכונן היטב לפגישות המה"ות ולשקול ברצינות את האפשרות להגיע להסכמות במסגרת זו, שכן הסכם גירושין מוסכם חוסך זמן, כסף ועוגמת נפש רבה.

 

שאלה 2: מה ההבדל בין הליך גירושין בהסכמה לבין הליך גירושין בתביעה?

תשובה: ההבדלים בין הליך גירושין בהסכמה להליך גירושין בתביעה הם משמעותיים, והם מתבטאים במספר היבטים מרכזיים:

1. משך ההליך ועלויותיו:

• גירושין בהסכמה: הליך מהיר יחסית, שעשוי להימשך מספר חודשים בלבד. העלויות נמוכות משמעותית, ומתמקדות בעיקר בניסוח ההסכם ואישורו.
• גירושין בתביעה: הליך ממושך שעשוי להימשך שנים, במהלכן מתקיימים דיונים רבים, הגשת כתבי טענות, חקירות עדים וכו'. העלויות גבוהות משמעותית וכוללות אגרות בית משפט, שכר טרחת עורך דין לייצוג בהליך ממושך, מינוי מומחים וכו'.

 

2. מידת השליטה בתוצאות:

• גירושין בהסכמה: הצדדים שולטים בתוכן ההסכם ויכולים להתאימו לצרכיהם ולנסיבות המיוחדות של משפחתם.
• גירושין בתביעה: ההחלטות נתונות בידי בית המשפט או בית הדין, ועלולות שלא לענות על ציפיות של אחד הצדדים או שניהם.

 

3. היחסים בין הצדדים:

• גירושין בהסכמה: מאפשר לשמור על מערכת יחסים תקינה יותר, שחשובה במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
• גירושין בתביעה: לעיתים קרובות מלווה בהחרפת היחסים, העלאת טענות קשות, וחשיפת פרטים אינטימיים בפומבי.

 

4. אישור ההסכם ומתן הגט:

• גירושין בהסכמה: ההסכם מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני. לאחר שאושר, הצדדים מתייצבים בבית הדין הרבני לסידור הגט, שמתבצע בדרך כלל באותו יום.
• גירושין בתביעה: לאחר קבלת פסק דין בכל הסוגיות השנויות במחלוקת, המקרה מועבר לבית הדין הרבני לסידור הגט. לעיתים, גם בשלב זה עלולים להתעורר קשיים אם אחד הצדדים אינו משתף פעולה, מה שעלול להוביל לעיגון.

 

5. התאמה אישית:

• גירושין בהסכמה: מאפשר גמישות וניסוח פתרונות יצירתיים שמותאמים למצב הספציפי של המשפחה.
• גירושין בתביעה: בית המשפט או בית הדין מחיל את הדין הכללי, שלעיתים אינו מותאם למורכבות של המקרה הספציפי.

 

בניסיוני כעורך דין, אני תמיד ממליץ ללקוחותיי לשקול בכובד ראש את האפשרות להגיע להסכם גירושין, אף אם הדבר כרוך בוויתורים מסוימים, וזאת בשל היתרונות הרבים של הליך זה. עם זאת, ישנם מקרים – כגון כאשר אחד הצדדים אינו משתף פעולה, או כאשר יש פערי כוח משמעותיים – שבהם אין מנוס מהליך תביעה.

 

שאלה 3: מה ההבדל בין "גירושין אזרחיים" שנערכו בחו"ל לבין גירושין בישראל?

תשובה: בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ותושבי המדינה נתונים לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, ומתנהלים על פי הדין הדתי (ההלכה). זאת, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. לפיכך, יהודים אזרחי ישראל יכולים להתגרש באופן רשמי בישראל רק באמצעות "גט פיטורין" שניתן בבית הדין הרבני.

לעומת זאת, "גירושין אזרחיים" הם גירושין שנערכים במדינה זרה בהתאם לדין האזרחי של אותה מדינה, ללא קשר לדין הדתי. ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הגירושין:

1. הליך הגירושין:

• גירושין בישראל: מצריכים סידור גט בבית דין רבני, בהתאם לכללי ההלכה היהודית.
• גירושין אזרחיים בחו"ל: נערכים לרוב בבית משפט אזרחי ואינם דורשים טקס דתי או מעורבות של גורם דתי.

 

2. הכרה במעמד האישי:

• גירושין בישראל: מוכרים באופן מלא על ידי כל רשויות המדינה.
• גירושין אזרחיים בחו"ל: משרד הפנים בישראל מכיר בהם ורושם את הצדדים כגרושים במרשם האוכלוסין, אך בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון (בג"ץ פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול), בית הדין הרבני עדיין עשוי לראות בהם כנשואים לפי ההלכה, דבר שיכול להשפיע על יכולתם להינשא מחדש ליהודים בישראל.

 

3. השלכות הלכתיות:

• גירושין בישראל: פותרים את כל הבעיות ההלכתיות, ומאפשרים לצדדים להינשא מחדש ללא מגבלות דתיות.
• גירושין אזרחיים בחו"ל: אינם פותרים בעיות הלכתיות. אישה שהתגרשה רק בגירושין אזרחיים ותינשא מחדש ליהודי ללא גט, ילדיה מהנישואין החדשים עלולים להיחשב "ממזרים" לפי ההלכה.

 

4. מי יכול להתגרש בחו"ל:

• בפסק דין פלונית נ' אלמוני, קבע בית המשפט העליון כי גם בני זוג יהודים אזרחי ותושבי ישראל יכולים להתגרש בגירושין אזרחיים בחו"ל, אם עשו כן בתום לב ולא רק כדי לעקוף את הדין הישראלי, והמדינה הזרה הייתה בעלת סמכות לדון בגירושיהם (למשל, בשל מגורים זמניים באותה מדינה).

 

5. זוגות שאינם יכולים להתגרש בישראל:

• זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, זוגות מעורבים, או זוגות בני אותו מין, שנישואיהם אינם מוכרים על ידי בית הדין הרבני, יכולים להתגרש בישראל בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת "התרת נישואין" בהתאם להלכת בג"ץ בעניין בני נח.

בניסיוני כעורך דין, במקרים של זוגות יהודים אזרחי ישראל, אני בדרך כלל ממליץ להשלים את הליך הגירושין בישראל באמצעות סידור גט, גם אם כבר התגרשו אזרחית בחו"ל, וזאת כדי למנוע בעיות עתידיות, בפרט לנשים הרוצות להינשא שוב בישראל.

 

שאלה 4: מהן העילות לגירושין בישראל, והאם חייבים להוכיח "אשמה" כדי להתגרש?

תשובה: בישראל, דיני הגירושין של יהודים מתנהלים לפי ההלכה היהודית בבתי הדין הרבניים. לעומת מדינות רבות בעולם, שאימצו את עקרון "הגירושין ללא אשמה" (no-fault divorce), במערכת ההלכתית עדיין יש משמעות לעילות הגירושין ולשאלת "האשמה", אם כי חלו שינויים משמעותיים בגישה עם השנים.

עילות גירושין על פי ההלכה:

1. עילות המחייבות את הבעל לתת גט לאשתו, כגון:

• מום גדול שהתגלה באיש לאחר הנישואין
• בעל שנוהג באלימות פיזית
• בעל שאינו מקיים יחסי אישות או שאינו מפרנס
• בעל המאוס על אשתו באופן ממשי ("מאיס עליי")

2. עילות המחייבות את האישה לקבל גט מבעלה, כגון:

• מום גדול שהתגלה באישה לאחר הנישואין
• אישה העוברת על "דת משה" (מאכילה את בעלה מאכלות אסורים וכו')
• אישה העוברת על "דת יהודית" (התנהגות לא צנועה על פי מושגי ההלכה)
• אישה שזינתה תחת בעלה (אם יש עדות כשרה לכך)

 

גישת בתי הדין הרבניים כיום:

למרות קיומן של עילות אלו, בפועל, גישת בתי הדין הרבניים כיום מורכבת יותר:

1. השפעת "הלכת רבנו ירוחם" – הלכה זו, שאומצה על ידי בתי הדין הרבניים, קובעת כי כאשר שני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, ניתן לחייב אותם להתגרש, אף ללא עילה מסורתית. הלכה זו קירבה את הדין הדתי לעקרון "הגירושין ללא אשמה".
2. "גירושין בשל פירוק התא המשפחתי" – בתי הדין מכירים כיום במצבים בהם התא המשפחתי התפרק בפועל (בדרך כלל לאחר פירוד ממושך של מספר שנים) כעילה להטלת חיוב או המלצה לגט, גם ללא "אשמה" מובהקת.
3. הבחנה בין חיוב, המלצה וכפייה – בתי הדין מבחינים בין רמות שונות של התערבות: "המלצה לגט" (הצעה שאינה מחייבת), "חיוב בגט" (חובה הלכתית להתגרש) ו"כפיית גט" (שימוש באמצעים משפטיים לכפיית הגירושין, כגון מאסר, שלילת רישיון נהיגה, ועוד).

 

אשמה והשלכות כלכליות:

בעוד ש"אשמה" אינה בהכרח נדרשת כיום לצורך עצם הגירושין, היא עדיין עשויה להשפיע על ההיבטים הכלכליים של הגירושין:

1. כתובה – אישה שחויבה בגט בשל "אשמתה" עשויה לאבד את זכותה לכתובה, בעוד שבעל שחויב בגט בשל "אשמתו" יחויב בתשלום הכתובה במלואה.
2. מזונות אישה – אישה ש"מורדת" בבעלה עשויה לאבד את זכותה למזונות, ואילו בעל ש"מורד" באשתו עשוי להיות מחויב במזונות מוגדלים.
3. חלוקת רכוש – במקרים מסוימים, בתי המשפט לענייני משפחה עשויים להתחשב ב"אשמה" (כגון אלימות חמורה או הברחת נכסים) כ"נסיבה מיוחדת" המצדיקה סטייה מחלוקה שוויונית של הרכוש לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.

 

בניסיוני כעורך דין, אני מייעץ ללקוחותיי שגם בעידן של "גירושין ללא אשמה", שאלת ההתנהגות והאשמה עדיין רלוונטית, במיוחד בהקשרים כלכליים, ויש להיערך בהתאם מבחינה משפטית וראייתית.

 

שאלה 5: מהו "סרבן גט" ומה ניתן לעשות במקרים של סרבנות גט?

תשובה: "סרבן גט" (או "סרבנית גט" כשמדובר באישה) הוא מי שמסרב לתת או לקבל גט למרות שבית הדין הרבני קבע שהוא מחויב לעשות כן. סרבנות גט היא בעיה מיוחדת במערכת הגירושין בישראל, הנובעת מכך שלפי ההלכה היהודית, הגט חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל וחייב להתקבל מרצונה של האישה.

סוגי סרבנות:

1. סרבנות מצד הבעל – הבעיה הנפוצה יותר, שכן לפי ההלכה היהודית, רק הבעל יכול לתת גט לאשתו. בעל שמסרב לתת גט "מעגן" את אשתו, המכונה "עגונה", ומונע ממנה להינשא מחדש.
2. סרבנות מצד האישה – פחות נפוצה, שכן להלכה יש מצבים בהם גבר יכול להינשא לאישה נוספת (בהיתר מאה רבנים), אך בפועל יוצרת גם היא מצוקה משפטית ואישית לבעל.

 

מה ניתן לעשות במקרים של סרבנות גט:

1. אמצעים משפטיים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין):

• צווי הגבלה – בית הדין הרבני רשאי להטיל מגוון סנקציות על סרבני גט, כגון: איסור יציאה מהארץ, שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות בחשבונות בנק, מניעת קבלת שירותים ממשרדי ממשלה, איסור לעסוק במקצוע מורשה ועוד.
• מאסר – במקרים חמורים, בית הדין יכול להורות על מאסרו של סרבן או סרבנית גט לתקופות ממושכות, אף לשנים.

 

2. תביעות נזיקין:

• בשנים האחרונות, התפתחה בפסיקת בתי המשפט האזרחיים האפשרות להגיש תביעות נזיקין נגד סרבני גט, בגין הנזק הנפשי והכלכלי שגורמת הסרבנות. סכומי הפיצויים שנפסקו הגיעו למאות אלפי שקלים ויותר.
• פסקי דין מרכזיים (כגון פס"ד פלונית נ' פלוני, תמ"ש 19270-03-10) קבעו כי סרבנות גט מהווה עוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה, המזכה בפיצוי.

 

3. הסכמי קדם-נישואין:

• אמצעי מניעתי הולך ומתפתח הוא חתימה על הסכמי קדם-נישואין למניעת סרבנות גט, כגון "הסכם לכבוד הדדי" או הסכמים דומים, הקובעים מנגנון כלכלי שמתמרץ מתן וקבלת גט במקרה של פירוק הנישואין.
• הסכמים אלה נתפסים כתקפים מבחינה הלכתית, שכן אינם כופים ישירות מתן גט אלא יוצרים תמריץ כלכלי.

 

4. לחץ חברתי וקהילתי:

• ארגונים כגון "מבוי סתום" ו"עיקר" פועלים להפעלת לחץ ציבורי על סרבני גט, באמצעות פרסום שמותיהם, הפגנות, חרם חברתי וכדומה.

 

5. פתרונות הלכתיים:

• במקרים מסוימים וחריגים, ישנם פתרונות הלכתיים מורכבים, כגון "זכין לאדם שלא בפניו" או הפקעת קידושין על ידי בית דין, אך אלו אינם מקובלים על כלל הפוסקים.

 

חשוב לדעת:

למרות האמצעים הללו, בעיית סרבנות הגט עדיין קיימת ופוגעת במספר לא מבוטל של נשים וגברים בישראל. הטיפול בבעיה דורש לעיתים שילוב של אסטרטגיות שונות, והתייחסות לכל מקרה לגופו.

בניסיוני כעורך דין, אני מייעץ ללקוחותיי להיערך לאפשרות של סרבנות גט עוד בטרם החלו הליכי הגירושין, ולשקול צעדים מונעים כגון הסכמי קדם-נישואין או עיגון החובה לתת גט בהסכם ממון. במקרים של סרבנות בפועל, אני פועל במקביל הן במישור הדתי והן במישור האזרחי כדי להביא לפתרון מהיר ככל האפשר.

 

שאלה 6: מהו הסכם גירושין, מה צריך לכלול בו ומדוע חשוב לערוך אותו עם עורך דין?

תשובה: הסכם גירושין הוא מסמך משפטי המסדיר את כל היבטי הפרידה בין בני זוג, החל מחלוקת הרכוש והסדרי ההורות ועד לענייני מזונות ופרידה כלכלית. הסכם זה נחתם בין בני הזוג ומובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולאחר אישורו הוא מקבל תוקף של פסק דין.

המרכיבים העיקריים שיש לכלול בהסכם גירושין:

1. פרטי הזיהוי וההצהרות הבסיסיות – פרטי הצדדים, תאריך הנישואין, הצהרה על הכוונה להתגרש, והתחייבות לשיתוף פעולה בהליך הגירושין בבית הדין הרבני.

2. הסדרי הורות לילדים – אם יש ילדים משותפים, ההסכם צריך לכלול:

• אחריות הורית משותפת (לשעבר "משמורת")
• זמני שהות מפורטים, כולל חגים וחופשות
• הסדרים לקבלת החלטות חינוכיות ורפואיות
• מנגנונים ליישוב מחלוקות עתידיות בענייני הילדים

3. מזונות ילדים – קביעת סכום המזונות, אופן תשלומם, מנגנון הצמדה, והסדרים לגבי הוצאות חריגות (חינוכיות, רפואיות וכדומה).

4. חלוקת רכוש – פירוט אופן חלוקת כל נכסי הזוג, כולל:

• דירת המגורים (מכירה, פירוק שיתוף, או העברת זכויות)
• רכבים, חשבונות בנק, כספים והשקעות
• זכויות פנסיוניות וסוציאליות
• מיטלטלין וחפצים אישיים
• עסקים, מוניטין ונכסים עסקיים

5. חלוקת התחייבויות וחובות – הסדרת אופן חלוקת המשכנתא, הלוואות, חובות לספקים, כרטיסי אשראי וכדומה.

6. מזונות אישה/איש – הסדרה של תשלומי מזונות בין בני הזוג, אם יש כאלה, לרבות תקופת התשלום ותנאים להפסקתו.

7. כתובה – התייחסות לזכות האישה לכתובתה, בין אם ויתור עליה, אישור על קבלתה, או הסדר אחר.

8. הצהרות והתחייבויות – הצהרות לגבי היעדר תביעות נוספות, והתחייבויות לשיתוף פעולה בקשר להסדרים שבהסכם.

9. מנגנוני אכיפה ויישוב סכסוכים – קביעת מנגנונים לאכיפת ההסכם וליישוב מחלוקות עתידיות (כגון הליכי גישור, בוררות וכו').

 

מדוע חשוב לערוך הסכם גירושין עם עורך דין:

1. מניעת טעויות ופרצות משפטיות – עורך דין מנוסה בדיני משפחה יוכל לזהות סוגיות שעלולות להתעורר בעתיד ולוודא שההסכם מתייחס אליהן באופן ברור וממצה. ניסוח לא מקצועי עלול להותיר פרצות שיובילו להתדיינויות עתידיות.
2. התאמה אישית – עורך דין יסייע בהתאמת ההסכם לנסיבות הייחודיות של המשפחה, תוך התחשבות בהיבטים מיוחדים כגון ילדים עם צרכים מיוחדים, עסקים משפחתיים, נכסים מורכבים וכדומה.
3. עדכניות לחקיקה ופסיקה – תחום דיני המשפחה מתפתח ומשתנה באופן תדיר. עורך דין יוודא שההסכם תואם את החקיקה והפסיקה העדכנית ביותר.
4. יעילות וחיסכון לטווח ארוך – השקעה בעריכת הסכם מקצועי עשויה למנוע הליכים משפטיים יקרים בעתיד ולחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש.
5. הבטחת אכיפה – עורך דין ידאג לכלול בהסכם מנגנוני אכיפה יעילים וסעדים למקרה של הפרה, שיבטיחו את קיום ההסכם לאורך זמן.
6. הבטחת תוקף משפטי – עורך דין יוודא שההסכם עומד בכל הדרישות החוקיות ויסייע בהליך אישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני, צעד הכרחי להפיכתו לפסק דין מחייב.
7. איזון כוחות – במקרים רבים קיים פער מידע או פער כוחות בין בני הזוג. עורך דין עצמאי לכל צד מבטיח הגנה על האינטרסים של כל אחד מהם.
8. היבטי מס ותכנון פיננסי – עורך דין בעל ניסיון ידע לייעץ גם על ההיבטים המיסויים של חלוקת הרכוש, לרבות מס שבח, מס רכישה, היטל השבחה ותכנון מס אופטימלי.
9. טיפול בסוגיות מיוחדות – ישנן סוגיות מורכבות כגון העברת זכויות פנסיוניות, חלוקת זכויות סוציאליות, הסדרת משמורת במקרה של הגירה, וסוגיות הלכתיות מיוחדות, שדורשות ידע והכוונה מקצועית.

בניסיוני כעורך דין, אני נתקל לא פעם בבני זוג שניסו לחסוך בהוצאות וערכו הסכם גירושין בעצמם או באמצעות תבניות שמצאו ברשת, וכעבור זמן מצאו את עצמם בהתדיינויות משפטיות מורכבות ויקרות בשל ליקויים בהסכם. הסכם גירושין מקצועי הוא השקעה חשובה שתשתלם בטווח הארוך.

 

שאלה 7: מה הקשר בין הסכם גירושין לבין הגט עצמו?

תשובה: הסכם גירושין והגט הם שני הליכים שונים אך קשורים, שמסדירים היבטים שונים של פירוק הנישואין בישראל. ההבנה של הקשר ביניהם חיונית לניהול נכון של הליך הגירושין.

ההבדלים בין הסכם גירושין לגט:

1. המהות והמעמד המשפטי:

• הסכם גירושין הוא חוזה אזרחי בין בני הזוג, המסדיר את ההיבטים הממוניים, הרכושיים וההוריים של הפרידה.
• הגט הוא מסמך הלכתי שמשנה את המעמד האישי של בני הזוג מ"נשואים" ל"גרושים" לפי הדין הדתי.

2. הערכאה המטפלת:

• הסכם גירושין יכול להיות מאושר הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני (לפי בחירת הצדדים).
• הגט ניתן אך ורק בבית הדין הרבני, שיש לו סמכות בלעדית בעניין זה.

3. התנאים הנדרשים:

• הסכם גירושין דורש הסכמה של הצדדים לתנאיו ואישור של הערכאה המשפטית.
• הגט דורש לא רק הסכמה, אלא השתתפות פיזית של שני בני הזוג בטקס הגט, ומעורבות של בית הדין הרבני.

 

הקשר וההשפעה ההדדית:

1. הסכם גירושין כתנאי לגט:

• במקרים רבים, אחד או שני בני הזוג יתנו את הסכמתם לגט בהגעה להסכמות בנושאים הכלכליים והרכושיים, כלומר בחתימה על הסכם גירושין.
• בית הדין הרבני עשוי לא לסדר גט אם אין הסכמות ברורות בנושאים כגון מזונות ילדים ומשמורת, שמוסדרים בהסכם הגירושין.

2. התניית הסכם הגירושין בסידור הגט:

• מנגד, יש צורך להבטיח שלאחר אישור ההסכם, הצדדים אכן יתייצבו לסידור הגט.
• לשם כך, הסכמי גירושין רבים כוללים סעיף המתנה את תוקפם של חלקים מההסכם (בעיקר אלו הקשורים לתשלומים כספיים או העברת נכסים) בסידור הגט בפועל.

3. פיצול פרוצדורלי:

• בישראל נהוג לערוך את הסכם הגירושין ולאשרו לפני סידור הגט, אך לתלות את ביצוע חלק מסעיפיו בסידור הגט בפועל.
• ככלל, ההמלצה המשפטית היא לא לבצע את חלוקת הרכוש המשמעותית (בעיקר העברת דירת המגורים) לפני סידור הגט, כדי למנוע מצב שבו צד אחד "יתחרט" לאחר קבלת חלקו ברכוש.

4. "שיטת הפעימות":

• בפרקטיקה המשפטית, מקובל לנקוט ב"שיטת פעימות", לפיה הסכם הגירושין מתבצע בשלבים:
  • פעימה ראשונה: חתימה על ההסכם ואישורו בבית המשפט/בית הדין
  • פעימה שנייה: סידור הגט בבית הדין הרבני
  • פעימה שלישית: ביצוע הוראות ההסכם הכפופות לסידור הגט (העברת כספים, רישום זכויות בדירה וכו')

5. "הסכם גירושין למראית עין":

• לעיתים, כדי להפיס את דעתו של בית הדין הרבני שעלול להתנגד להסכמים מסוימים, הצדדים עורכים שני הסכמים: הסכם "רשמי" לבית הדין והסכם אמיתי שמוגש לבית המשפט.
• אולם, בתי המשפט מכירים בתופעה זו ויפסלו "הסכמים כפולים" אם יתגלו, שכן הם עלולים להוות תרמית על בית המשפט.

 

המלצות מעשיות:

בניסיוני כעורך דין, אני ממליץ ללקוחותיי:

1. לערוך הסכם גירושין מפורט ומקיף שיכסה את כל הסוגיות השנויות במחלוקת, אך לכלול בו תנאי מתלה לפיו חלק מהסעיפים (בעיקר העברת נכסים משמעותיים) יתבצעו רק לאחר סידור הגט.
2. לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (לפי העניין), ורק לאחר מכן לגשת לסידור הגט.
3. לוודא שהסכם הגירושין כולל סעיפי אכיפה והוראות ברורות למקרה שאחד הצדדים מתחמק מסידור הגט לאחר אישור ההסכם.
4. במקרים בהם ישנו חשש לסרבנות גט, לשקול התניית ויתורים כלכליים משמעותיים בסידור הגט, או לחילופין לשמור על "קלפי מיקוח" כלכליים שישמשו כתמריץ לסידור הגט.

ההבנה של הקשר והיחס בין הסכם הגירושין לגט היא קריטית לניהול נכון של הליך הגירושין ולמניעת מצבים בהם צד אחד נותר ללא הגנה משפטית.

 

שאלה 8: מהם השלבים בהליך הגירושין בישראל, מהתחלה ועד הסוף?

תשובה: הליך הגירושין בישראל הוא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים משפטיים, הן במערכת המשפט האזרחית והן במערכת הדתית. הנה סקירה מקיפה של השלבים בהליך גירושין טיפוסי, מתחילתו ועד סופו:

שלב 1: הליך יישוב סכסוך (י.ס.ש) – חובה לפני כל הליך גירושין

1. הגשת בקשה ליישוב סכסוך – הצד המעוניין בגירושין מגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (לפי בחירתו).
2. תקופת עיכוב הליכים – עם הגשת הבקשה, מתחילה תקופה של 60 יום (הניתנת להארכה ב-15 יום נוספים) בה הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות בענייני משפחה.
3. פגישות מה"ות (מידע, היכרות ותיאום) – הצדדים מוזמנים לפגישות עם יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, במטרה לבחון אפשרות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום.
4. סיום תקופת עיכוב ההליכים – אם לא הגיעו הצדדים להסכמות, תסתיים תקופת עיכוב ההליכים והצדדים יורשו להגיש תביעות.

 

שלב 2: בחירת מסלול – הסכם גירושין או תביעה

מסלול א': גירושין בהסכמה

אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמות (בין אם במסגרת הליך יישוב הסכסוך, באמצעות משא ומתן ישיר, או באמצעות הליך גישור):

1. עריכת הסכם גירושין – עורכי הדין של הצדדים מנסחים הסכם גירושין המסדיר את כל הסוגיות (רכוש, מזונות, הסדרי הורות וכו').
2. אישור ההסכם – ההסכם מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הערכאה בודקת שההסכם נחתם מרצון חופשי ובהבנה מלאה, ושאינו פוגע בטובת הילדים או בזכויות צד ג'.
3. מתן תוקף של פסק דין – לאחר שהערכאה השיפוטית מאשרת את ההסכם, הוא מקבל תוקף של פסק דין.

 

מסלול ב': גירושין בתביעה

אם הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות:

1. הגשת תביעות – הצד המעוניין בגירושין (או כל אחד מהצדדים) מגיש תביעות לערכאה המתאימה:

• תביעת גירושין לבית הדין הרבני (שיש לו סמכות בלעדית בעניין זה)
• תביעות רכוש, מזונות, משמורת והסדרי ראייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם למרוץ הסמכויות)

2. הליכים מקדמיים – לאחר הגשת התביעות מתקיימים הליכים מקדמיים, הכוללים:

• הגשת כתבי טענות (כתב תביעה, כתב הגנה)
• גילוי מסמכים ושאלונים
• בקשות ביניים (כגון מזונות זמניים, הסדרי שהות זמניים, צווים לעיכוב יציאה מהארץ)
• מינוי מומחים (כגון מומחה לענייני משמורת, שמאי מקרקעין, אקטואר)

3. דיונים והוכחות – מתקיימים דיונים בבית המשפט או בבית הדין, שבהם הצדדים מביאים ראיות וטיעונים לתמיכה בעמדתם, כולל עדויות, חקירות וסיכומים.

4. החלטות ופסקי דין – בית המשפט או בית הדין מוציאים החלטות ופסקי דין בכל אחת מן התביעות שהוגשו.

 

שלב 3: סידור הגט בבית הדין הרבני

1. פתיחת תיק גירושין – אם הדבר לא נעשה קודם לכן, יש לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני.

2. דיון לסידור גט – בית הדין הרבני קובע דיון שבו נוכחים שני בני הזוג, עורכי דינם (אם ישנם), וה"מסדר גט" (רב מטעם בית הדין המתמחה בסידור גיטין).

3. טקס הגט – מתקיים טקס פורמלי של נתינת וקבלת הגט על פי כללי ההלכה, הכולל:

• כתיבת הגט על ידי סופר סת"ם מיוחד
• חקירת בני הזוג לגבי פרטיהם האישיים ורצונם בגט
• נתינת הגט על ידי הבעל וקבלתו על ידי האישה
• חתימת עדים
• קריעת הגט על ידי בית הדין כדי למנוע את השימוש בו פעם נוספת

4. קבלת תעודת גירושין – לאחר סידור הגט, בני הזוג מקבלים "מעשה בית דין", המהווה תעודה רשמית המעידה על גירושיהם.

 

שלב 4: ביצוע וישום ההסכם או פסק הדין

1. עדכון המעמד האישי – בני הזוג מעדכנים את המעמד האישי שלהם במרשם האוכלוסין, ומקבלים תעודת זהות עם סטטוס "גרוש/ה".

2. ביצוע הסכם הגירושין או פסק הדין – הצדדים מיישמים את הוראות ההסכם או פסק הדין, כולל:

• העברת נכסים ורישום זכויות
• ביצוע תשלומים כספיים
• יישום הסדרי ההורות

3. טיפול בסוגיות של אי-ציות – במקרה של אי-ציות להסכם או לפסק הדין, הצד הנפגע יכול לנקוט בהליכי אכיפה, כגון:

• הגשת בקשה לביזיון בית משפט
• פתיחת תיק הוצאה לפועל
• הגשת תביעה לשינוי או אכיפת הסדרי הורות

 

לוחות זמנים והערכת משך ההליך:

• גירושין בהסכמה: במקרה אידיאלי, כאשר בני הזוג מגיעים להסכמות מהר, התהליך כולו יכול להסתיים בתוך 3-6 חודשים.
• גירושין בתביעה: כאשר מתנהלים הליכים משפטיים מלאים, התהליך עשוי להימשך בין שנה לשלוש שנים, ולעיתים אף יותר במקרים מורכבים או כאשר יש סרבנות גט.

בניסיוני כעורך דין, אני מייעץ ללקוחותיי לשקול ברצינות את המסלול של גירושין בהסכמה, תוך שימוש בכלים כגון גישור או בוררות, שכן לא רק שאלו חוסכים זמן וכסף, אלא גם מפחיתים את הנזק הרגשי והשלכותיו, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.

 

שאלה 9: מהם "גירושין בשיתוף פעולה" (Collaborative Divorce) ומה היתרונות שלהם?

תשובה: "גירושין בשיתוף פעולה" (Collaborative Divorce) היא גישה חדשנית יחסית בתחום דיני המשפחה, המציעה דרך ביניים בין גירושין בהסכמה מסורתיים לבין גירושין בתביעה. מודל זה התפתח בארה"ב בשנות ה-90 והגיע לישראל בשנים האחרונות, ובמרכזו עומדת ההתחייבות של הצדדים ועורכי דינם להגיע לפתרון הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, תוך שיתוף פעולה מלא ושקיפות.

עקרונות הגירושין בשיתוף פעולה:

1. התחייבות לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט – הצדדים ועורכי דינם חותמים על הסכם המחייב אותם להימנע מאיום בתביעה או פנייה לבית המשפט. אם המשא ומתן נכשל, עורכי הדין חייבים לפרוש מייצוג הלקוחות בהליך שיפוטי עתידי.

2. צוות מקצועי תומך – בנוסף לעורכי הדין, מעורבים בתהליך אנשי מקצוע נוספים לפי הצורך:

• מומחה פיננסי נייטרלי – מסייע בסוגיות של הערכת שווי נכסים, חלוקת רכוש וזכויות
• מתאם הורי / מומחה לילדים – מסייע בבניית הסדרי הורות מתאימים לצרכי הילדים
• מאמן גירושין (Divorce Coach) – מסייע בניהול ההיבטים הרגשיים והתקשורתיים
• מגשר – מסייע בגישור כאשר הצדדים מגיעים למבוי סתום

3. שקיפות מלאה – הצדדים מתחייבים לשקיפות מלאה בכל הנוגע לנכסים, הכנסות, הוצאות והתחייבויות, מה שחוסך את הצורך בהליכי גילוי מסמכים ארוכים ויקרים.

4. תקשורת מכבדת ובונה – התהליך מתנהל בדרך מכבדת ומבוקרת, כאשר הדגש הוא על מציאת פתרונות ולא על האשמות.

5. התמקדות בצרכים ואינטרסים – במקום להתמקד בעמדות משפטיות, הצדדים מתבקשים לזהות את הצרכים והאינטרסים האמיתיים שלהם ושל ילדיהם.

 

היתרונות של גירושין בשיתוף פעולה:

1. שליטה של בני הזוג בתהליך ובתוצאות – בניגוד להליך משפטי שבו השופט מחליט, בגירושין בשיתוף פעולה בני הזוג הם שמקבלים את ההחלטות.
2. חיסכון בזמן ובעלויות – למרות המעורבות של צוות מקצועי, הגירושין בשיתוף פעולה חוסכים זמן ועלויות משמעותיות בהשוואה להליך משפטי מלא.
3. שמירה על פרטיות – הדיונים והמסמכים נשארים פרטיים, בניגוד להליך משפטי שהוא פומבי.
4. הפחתת הנזק הרגשי – האווירה השיתופית וההתמקדות בפתרונות מפחיתות את הנזק הרגשי לבני הזוג ולילדיהם.
5. הסכמים מותאמים אישית – הצדדים יכולים להגיע לפתרונות יצירתיים ומותאמים לנסיבות הייחודיות שלהם, מעבר למה שבית המשפט יכול להציע.
6. שיפור התקשורת העתידית – הניסיון מלמד שזוגות שעברו גירושין בשיתוף פעולה נוטים לשמור על תקשורת טובה יותר גם לאחר הגירושין, דבר החיוני במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
7. מערכת תמיכה מקצועית – הצוות המקצועי מספק רשת תמיכה מקיפה, הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט הפיננסי והן בהיבט הרגשי.
8. פתרונות מקצועיים לסוגיות מורכבות – המעורבות של מומחים מתחומים שונים מאפשרת התמודדות טובה יותר עם סוגיות מורכבות כגון הערכת שווי עסקים, חלוקת זכויות פנסיוניות או בניית הסדרי הורות לילדים עם צרכים מיוחדים.

 

למי מתאימים גירושין בשיתוף פעולה?

גירושין בשיתוף פעולה מתאימים לזוגות שלמרות החלטתם להתגרש:

• מוכנים לעבוד יחד כדי להגיע לפתרון הוגן
• מעוניינים לשמור על יחסים תקינים, בפרט כאשר יש ילדים משותפים
• מסוגלים לתקשר באופן בסיסי (גם אם בעזרת אנשי מקצוע)
• מוכנים להתחייב לשקיפות מלאה
• מעדיפים לשלוט בתוצאות הגירושין שלהם, ולא להשאיר את ההחלטות בידי שופט

מנגד, גירושין בשיתוף פעולה אינם מתאימים למקרים של אלימות במשפחה, התעללות בילדים, הברחת נכסים, או כאשר קיימים פערי כוח משמעותיים שאינם ניתנים לאיזון.

בניסיוני כעורך דין, גירושין בשיתוף פעולה הם כלי חשוב ויעיל להתמודדות עם הליך גירושין באופן שמפחית את הנזק לכל המעורבים. חשוב להיוועץ בעורך דין בעל הכשרה ספציפית בתחום, שכן גירושין בשיתוף פעולה דורשים מיומנויות ייחודיות המתאימות לגישה זו.

 

שאלה 10: מה חשוב לדעת על אפשרויות הגישור בהליכי גירושין?

תשובה: גישור בהליכי גירושין הוא תהליך מובנה בו צד שלישי נייטרלי (המגשר) מסייע לבני הזוג להגיע להסכמות מוסכמות בכל הנושאים הקשורים לפירוק התא המשפחתי. הגישור מהווה חלופה להליך המשפטי המסורתי, והוא הופך להיות כלי מרכזי בפתרון סכסוכי משפחה בישראל, במיוחד מאז חקיקת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

סוגי גישור בהליכי גירושין:

1. גישור פרטי – נערך על ידי מגשר פרטי שנבחר על ידי הצדדים, שיכול להיות עורך דין, פסיכולוג, עובד סוציאלי או בעל מקצוע אחר עם הכשרה בגישור.
2. גישור ביחידות הסיוע – מתקיים במסגרת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, ומוצע לצדדים בחינם במסגרת פגישות המה"ות.
3. גישור-בוררות (Med-Arb) – מודל היברידי שבו בני הזוג מסכימים מראש שאם לא יגיעו להסכמות בגישור, המגשר יחליף את כובעו לבורר ויכריע בסוגיות שנותרו במחלוקת.
4. גישור טרנספורמטיבי – מתמקד בשיפור התקשורת ומערכת היחסים בין הצדדים, ולא רק בהגעה להסכם.
5. גישור מוכוון ילדים – מודל המציב במרכז את טובת הילדים ומאפשר להם להשמיע את קולם בתהליך (באמצעים מתאימים לגילם).

 

היתרונות של גישור בהליכי גירושין:

1. חיסכון בזמן ובעלויות – תהליך גישור מוצלח מהיר ויקר פחות משמעותית מהליך משפטי מלא.
2. הגדלת הסיכוי להסכם בר-קיימא – מחקרים מראים שהסכמים שהושגו בגישור זוכים לאחוזי ציות גבוהים יותר מפסקי דין שיפוטיים.
3. שליטה של הצדדים בתוצאה – בגישור, ההחלטות נמצאות בשליטת בני הזוג, ולא בידי שופט או דיין.
4. גמישות ויצירתיות – הגישור מאפשר פתרונות יצירתיים ומותאמים אישית, מעבר לסעדים המוגבלים שבית המשפט יכול להעניק.
5. שמירה על מערכת יחסים תקינה – במיוחד חשוב כאשר יש ילדים משותפים, וההורים צריכים להמשיך לתקשר ולשתף פעולה.
6. דיסקרטיות ופרטיות – בניגוד להליך משפטי, גישור הוא חסוי ופרטי.
7. הפחתת העומס הרגשי – האווירה בגישור פחות עוינת ולוחמנית מאשר באולם בית המשפט.
8. מיקוד בעתיד ולא בעבר – הגישור נוטה להתמקד בפתרונות ובהתקדמות, ולא בהטחת האשמות על העבר.

 

האתגרים והמגבלות של גישור:

1. פערי כוח – במקרים של פערי כוח משמעותיים בין הצדדים (כלכליים, רגשיים או אחרים), גישור עלול להיות פחות מתאים אלא אם המגשר מיומן באיזון פערים אלה.
2. חוסר שיתוף פעולה – גישור דורש הסכמה של שני הצדדים להשתתף בתהליך בתום לב.
3. סוגיות מורכבות – בתיקים הכוללים נכסים מורכבים, עסקים, הברחת רכוש וכדומה, עשוי להידרש שילוב של גישור עם חוות דעת מומחים.
4. מקרים של אלימות – בתיקים שיש בהם אלימות במשפחה או התעללות, גישור רגיל עשוי להיות לא מתאים, אם כי ישנם מודלים מיוחדים המתאימים גם למקרים כאלה.

 

איך לבחור מגשר מתאים:

1. הכשרה ומומחיות – מגשר מתאים לענייני משפחה צריך להיות בעל הכשרה ספציפית בגישור בסכסוכי משפחה, ורצוי שיהיה בעל ידע בדיני משפחה.
2. ניסיון – חשוב לבחור מגשר עם ניסיון משמעותי בתיקי גירושין, ובפרט בתיקים עם מאפיינים דומים לתיק הספציפי.
3. גישה מקצועית – יש להתרשם מהגישה המקצועית של המגשר: האם הוא מאזין, האם הוא מגלה אמפתיה והבנה, האם הוא ניטרלי.
4. מודל הגישור – יש לבחון איזה מודל גישור מתאים לצרכים הספציפיים של המקרה (גישור-ייעוץ, גישור-הערכה, גישור טרנספורמטיבי וכו').
5. מגשר יחיד או צוות גישור – במקרים מורכבים, יש לשקול צוות גישור הכולל מגשר מהתחום המשפטי ומגשר מתחום הטיפולי.

 

פרוטוקול טיפוסי של הליך גישור בגירושין:

1. פגישת מידע ראשונית – המגשר מסביר את התהליך, עונה על שאלות ובודק אם הגישור מתאים למקרה.
2. איסוף מידע והצגת סוגיות – הצדדים מזהים את הנושאים שעליהם הם צריכים להחליט (משמורת, הסדרי ראייה, מזונות, חלוקת רכוש וכו').
3. פגישות משותפות ונפרדות – סדרה של פגישות בהן המגשר עובד עם הצדדים לזיהוי אינטרסים, יצירת אפשרויות, והערכת פתרונות.
4. סיעור מוחות ומשא ומתן – הצדדים בוחנים חלופות שונות לפתרון הסוגיות שבמחלוקת.
5. ניסוח טיוטת הסכם – המגשר מסייע בניסוח טיוטת הסכם המשקפת את ההסכמות שהושגו.
6. בדיקה משפטית – הצדדים לוקחים את טיוטת ההסכם לעורכי דינם לבדיקה וייעוץ.
7. חתימה על הסכם הגירושין – לאחר התאמות סופיות, הצדדים חותמים על הסכם הגירושין.
8. אישור ההסכם – ההסכם מוגש לאישור בית המשפט/בית הדין ומקבל תוקף של פסק דין.

 

בניסיוני כעורך דין, גישור הוא כלי יעיל ומועיל במרבית תיקי הגירושין, אך חשוב להבין את מגבלותיו ולהתאים אותו לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. אני ממליץ ללקוחותיי לשקול גישור כאופציה ראשונה, אך גם לקבל ייעוץ משפטי מתאים לאורך התהליך, כדי לוודא שהזכויות שלהם מוגנות וההסכם המתגבש הוא הוגן וישים.