מזונות קטינים

שאלה 1: מהם "מזונות ילדים" על פי הדין בישראל ומי חייב בהם?

תשובה: מזונות ילדים הם התשלומים שהורה מחויב לשלם לצורך מילוי צרכיהם הכלכליים של ילדיו הקטינים. בישראל, החובה לתשלום מזונות ילדים מוסדרת באופן שונה בהתאם לדין הדתי החל על ההורים.

על פי ההלכה היהודית והפסיקה שהתפתחה עד לבע"מ 919/15:

1. גילאי 0-6 (קטני קטינים): האב חייב באופן בלעדי בצרכים ההכרחיים של ילדיו מדין תורה (חיוב אבסולוטי).
2. גילאי 6-15: החיוב נובע מתקנת חכמים ומפרשנויות הלכתיות נוספות. עד להלכת בע"מ 919/15, גם בגילאים אלה הוטל עיקר החיוב על האב.
3. גילאי 15-18: החובה מבוססת על פרשנות של חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ועל "דין צדקה" שחל על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.
4. גילאי 18-21: בנסיבות מסוימות, קיימת חובת מזונות גם לבגירים עד גיל 21, אם הם משרתים בשירות סדיר בצה"ל או אינם מסוגלים לפרנס את עצמם.

 

שינוי מהפכני – בע"מ 919/15:

ביולי 2017, ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15) אשר שינה את הכללים לגבי חובת מזונות ילדים במשפחות יהודיות. בפסק הדין נקבע כי:

1. בגילאי 6-15, החובה לתשלום מזונות מוטלת על שני ההורים באופן שווה, בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות.
2. כאשר יש משמורת משותפת או זמני שהות משמעותיים (קרובים לשווים), יש להתחשב בכך שכל הורה נושא בפועל בחלק מהוצאות הילדים במהלך שהותם אצלו.

 

פערים בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים:

קיימים פערים משמעותיים בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים:

1. גישת בתי המשפט לענייני משפחה: בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לאמץ גישה מודרנית יותר, המתחשבת בשינויים חברתיים ובעקרון השוויון. הם אימצו באופן מלא את הלכת בע"מ 919/15 ואת עקרונותיה.
2. גישת בתי הדין הרבניים: בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק על פי הדין העברי המסורתי יותר, ורבים מהם לא אימצו באופן מלא את הלכת בע"מ 919/15. בפסיקות רבות בבתי הדין עדיין מוטלת עיקר האחריות הכלכלית על האב.

מניסיוני כעורך דין, אני מסביר ללקוחותיי שהפסיקה בנושא מזונות ילדים נמצאת בתהליך התפתחות מתמיד, ושחשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה כדי להבין את המצב העדכני והמשפטי הרלוונטי למקרה הספציפי.

 

שאלה 2: מהי הלכת בע"מ 919/15 וכיצד היא שינתה את דיני מזונות הילדים בישראל?

תשובה: הלכת בע"מ 919/15 היא פסק דין תקדימי שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017, בהרכב מורחב של שבעה שופטים. פסק דין זה חולל מהפכה במערכת דיני מזונות הילדים במשפחות יהודיות בישראל, ושינה הלכה שהייתה קיימת עשרות שנים.

עיקרי ההלכה החדשה:

1. שוויון בחובת המזונות בגילאי 6-15: נקבע כי בגילאים 6-15, החובה לספק את צרכי הקטינים מוטלת באופן שווה על שני ההורים, מכוח "דין צדקה", ולא רק על האב. החלוקה נעשית בשים לב ליכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה.

2.התחשבות בחלוקת זמני השהות: נקבע שיש להתחשב בחלוקת זמני השהות בין ההורים. כאשר הילדים שוהים פרקי זמן משמעותיים אצל שני ההורים, כל הורה נושא בפועל בחלק מההוצאות הישירות של הילדים.

3. נוסחת חישוב גמישה: פסק הדין הציע נוסחה גמישה לחישוב מזונות, המבוססת על:

• היחס בין הכנסות ההורים
• חלוקת זמני השהות ביניהם
• ההבחנה בין הוצאות תלויות שהות (כגון מזון וביגוד) להוצאות שאינן תלויות שהות (כגון חוגים, ביטוח בריאות)

4. השארת שיקול דעת לבית המשפט: ההלכה מאפשרת לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת המזונות, כדי להבטיח את טובת הילדים ולהימנע ממצבים בהם הורה או ילדים נקלעים למצוקה כלכלית.

 

השפעות מעשיות של ההלכה:

1. הפחתת סכומי מזונות במקרים של משמורת משותפת: במקרים רבים של משמורת משותפת או כמעט שווה, חויבו אבות בסכומי מזונות נמוכים יותר מאשר לפי ההלכה הקודמת.
2. הגברת המוטיבציה למשמורת משותפת: חלק מהביקורת על ההלכה טוענת שהיא יצרה תמריץ כלכלי לאבות לדרוש משמורת משותפת או זמני שהות נרחבים, לא תמיד ממניעים של טובת הילד.
3. הגברת המורכבות בתיקי משמורת ומזונות: ההלכה החדשה הפכה את חישוב המזונות למורכב יותר, ודורשת בחינה מדוקדקת של הכנסות ההורים, הוצאות הילדים, וחלוקת הזמן המדויקת.
4. אי-בהירות לגבי גילאי 0-6: פסק הדין השאיר אי-בהירות מסוימת לגבי מזונות ילדים בגילאי 0-6, אך בפסיקות מאוחרות יותר של בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים, רבים החילו את עקרונות ההלכה גם על גילאים אלה.

 

התפתחויות מאז ההלכה:

מאז בע"מ 919/15, יש פסיקות סותרות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים בשאלות כגון:

• האם ההלכה חלה גם על ילדים מתחת לגיל 6?
• כיצד יש ליישם בפועל את נוסחת החישוב?
• מהי הגדרת "זמני שהות משמעותיים" שמצדיקים הפחתת מזונות?

כעורך דין מנוסה, אני מסביר ללקוחותיי שהלכת 919/15 יצרה שינוי משמעותי בדיני המזונות, אך היישום המעשי שלה עדיין מתגבש בפסיקה, ועל כן יש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי המעודכן בהתפתחויות האחרונות בפסיקה.

 

שאלה 3: אילו סוגי הוצאות נכללים במזונות ילדים?

תשובה: מזונות ילדים כוללים מגוון רחב של הוצאות, שניתן לחלקן למספר קטגוריות:

1. צרכים הכרחיים בסיסיים (צרכים מינימליים):

• מזון ומוצרי מכולת יומיומיים
• ביגוד והנעלה בסיסיים
• מוצרי היגיינה והחזקת הבית
• ריהוט ואבזור בסיסי לחדר הילד
• חלק יחסי בהוצאות דיור (שכר דירה/משכנתא, ארנונה, ועד בית וכו')
• חלק יחסי בהוצאות חשמל, מים וגז

 

2. הוצאות חינוך:

• אגרות חינוך וביטוחים
• צהרון/מסגרת אחר הצהריים
• חוגים (בדרך כלל עד שניים)
• שיעורי עזר (במידת הצורך)
• טיולים וסל תרבות
• ספרים ואביזרי לימוד
• מחשב וציוד טכנולוגי הנדרש ללימודים

 

3. הוצאות בריאות:

• ביטוח בריאות וקופת חולים
• טיפולי שיניים
• משקפיים/עדשות מגע
• טיפולים רפואיים שאינם מכוסים בסל הבריאות
• טיפולים פרא-רפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכדומה)
• תרופות

 

4. הוצאות מיוחדות ו"חריגות":

• חוגים ופעילויות ייחודיות או יקרות במיוחד (כמו נגינה על כלי יקר, ספורט תחרותי)
• טיפולים פסיכולוגיים
• צרכים מיוחדים במקרה של ילדים עם מוגבלויות
• שכר לימוד למוסדות חינוך פרטיים או ייחודיים
• מחנות קיץ, קייטנות
• נסיעות לחו"ל במסגרת לימודית/חינוכית

 

5. הוצאות לא שוטפות:

• מתנות ליום הולדת ולחגים
• אירועי בר/בת מצווה
• שמרטפות
• קייטנות
• הוצאות נסיעה (תחבורה ציבורית/דלק)

 

סיווג הוצאות לאחר הלכת בע"מ 919/15:

בעקבות הלכת בע"מ 919/15, בתי המשפט מבחינים גם בין סוגי הוצאות לצורך חלוקת הנטל בין ההורים:

1. הוצאות תלויות שהות: הוצאות הנגרמות באופן ישיר בהתאם לזמן שהילד שוהה אצל כל הורה. למשל, מזון, כביסה, מוצרי היגיינה וכדומה. בהוצאות אלה, כל הורה נושא באופן ישיר בזמן שהילד שוהה אצלו.
2. הוצאות שאינן תלויות שהות: הוצאות שאינן קשורות לזמן השהייה, כגון ביגוד, הנעלה, ציוד לבית הספר, חוגים, טיפולים רפואיים וכדומה. הוצאות אלה מחולקות בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית.
3. מדור והוצאות מדור (דיור): בתי המשפט פיתחו מספר גישות כיצד לחלק הוצאות אלה, כגון:

• חלוקה לפי זמני שהות ויכולת כלכלית
• קביעת "כפל מדור" חלקי (הכרה בכך ששני ההורים צריכים לספק מקום מגורים לילדים)
• הכרה בשיעור מסוים (כגון 25%-30%) מהוצאות הדיור של כל הורה כ"חלק הילדים" בהוצאות המדור

 

הערכת גובה המזונות:

בעבר, הפסיקה קבעה "סכומים מינימליים" לצרכים ההכרחיים של קטינים (כגון 1,400-1,600 ש"ח לילד לחודש, לא כולל מדור והוצאות מדור). כיום, אחרי בע"מ 919/15, ההערכה נעשית יותר באופן פרטני:

1. בחינת ההוצאות בפועל של הילדים
2. בחינת רמת החיים של המשפחה לפני הפירוד והאפשרות לשמר אותה
3. בחינת השתכרות ההורים ויכולתם הכלכלית
4. בחינת חלוקת זמני השהות

מניסיוני כעורך דין, אני מנחה את לקוחותיי לתעד בפירוט את ההוצאות השוטפות עבור הילדים, כדי לאפשר הערכה מדויקת יותר של צרכיהם במסגרת תביעת המזונות.

 

שאלה 4: כיצד משפיעים זמני השהות של הילדים אצל כל הורה על חישוב מזונות?

תשובה: זמני השהות של הילדים אצל כל הורה הפכו להיות גורם משמעותי בחישוב מזונות, במיוחד לאחר הלכת בע"מ 919/15. ההשפעה של זמני השהות על קביעת המזונות מתבטאת במספר היבטים:

1. ההשפעה הישירה – הוצאות תלויות שהות:

• עיקרון הנשיאה הישירה: כל הורה נושא באופן ישיר בהוצאות תלויות השהות (מזון, חלק מההיגיינה, בילויים, הסעות) בזמן שהילדים שוהים אצלו.
• יחס ישר לזמני השהות: ככל שהילד שוהה יותר זמן אצל אחד ההורים, כך אותו הורה נושא ישירות ביותר הוצאות, ולכן חובת תשלום המזונות של ההורה השני (בדרך כלל האב בהתאם לפרקטיקה הנוהגת) תפחת.

 

2. מדרגות/רמות של זמני שהות והשפעתן:

• משמורת בלעדית או זמני שהות מינימליים (למשל, סופ"ש אחד לשבועיים וביקור שבועי):
  • לרוב לא תהיה הפחתה משמעותית בסכום המזונות.
  • ההורה המשלם (בדרך כלל האב) יחויב בסכום מזונות "רגיל" שיכסה את כל צרכי הקטין בבית ההורה המשמורן.
• זמני שהות מורחבים (למשל, 2-3 לילות בשבוע):
  • הפחתה מסוימת בסכום המזונות, בהתאם לאחוז הזמן שהילדים שוהים אצל ההורה המשלם.
  • לרוב, ההפחתה לא תהיה ליניארית (כלומר, 30% זמן שהות לא יובילו להפחתה של 30% במזונות), כיוון שישנן הוצאות קבועות שאינן תלויות שהות.
• משמורת משותפת או זמני שהות שווים/כמעט שווים (לרוב 5-7:7-9 ימים בשבועיים או חלוקה דומה):
  • הפחתה משמעותית בסכום המזונות.
  • לפי הלכת בע"מ 919/15, חישוב המזונות ייעשה לפי היחס בין הכנסות ההורים, תוך התחשבות בכך שכל הורה נושא ישירות בכמחצית מההוצאות תלויות השהות.

 

3. נוסחאות חישוב מקובלות לאחר בע"מ 919/15:

• נוסחת תא המשפחה בפסק הדין המקורי: קובעת שבמקרה של משמורת משותפת, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר יעביר להורה השני את "הסכום החסר" כדי להשוות את רמת החיים בשני הבתים, כאשר הנוסחה מתחשבת בזמני השהות ויחס ההכנסות.
• נוסחת ורבורג: נוסחה שפיתח השופט ארז שני, המציעה חישוב המזונות באופן הבא:
  • חישוב של הוצאות הילד הכוללות (כולל מדור).
  • חלוקת ההוצאות להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות.
  • חלוקת ההוצאות תלויות השהות לפי זמני השהות בפועל.
  • חלוקת ההוצאות שאינן תלויות שהות לפי היחס בין הכנסות ההורים.

 

4. גורמים משפיעים נוספים:

• מצב כלכלי של ההורים: ככל שהפער הכלכלי בין ההורים גדול יותר, כך ההשפעה של זמני השהות עשויה להיות פחותה, כיוון שיש לאזן בין היכולת הכלכלית לבין הנשיאה הישירה בהוצאות.
• גילאי הילדים: עבור ילדים מתחת לגיל 6, ישנה עדיין אי-בהירות בפסיקה לגבי מידת ההשפעה של זמני השהות, עם בתי משפט שמחילים את הלכת 919/15 גם עליהם ואחרים שלא.
• הוצאות מיוחדות וחריגות: גם במשמורת משותפת, הוצאות חריגות (רפואיות, חינוכיות מיוחדות) לרוב יחולקו לפי היחס בין הכנסות ההורים ולא לפי זמני השהות.

 

5. הסכמות בין הצדדים:

• בהסכמי גירושין, צדדים רבים בוחרים לקבוע "טבלת מזונות" המתאימה את סכום המזונות לשינויים אפשריים בזמני השהות, כדי למנוע התדיינויות עתידיות.

 

6. מגמות וביקורת:

• ישנה ביקורת כי הלכת בע"מ 919/15 יצרה מצב שבו הורים (בעיקר אבות) מבקשים להגדיל את זמני השהות ממניעים כלכליים של הפחתת מזונות, ולא בהכרח מטובת הילד.
• מנגד, יש הטוענים שההלכה תרמה להגברת מעורבות אבות בחיי ילדיהם ולשוויון מגדרי.

 

מניסיוני כעורך דין, אני מדגיש בפני לקוחותיי שבית המשפט מתמקד בטובת הילד, ושבקשות לשינוי זמני שהות צריכות להיות כנות ולנבוע מרצון אמיתי להיות מעורב בחיי הילד, ולא ממניעים כלכליים גרידא. עם זאת, שינוי אמיתי בהיקף המעורבות ההורית צריך לבוא לידי ביטוי גם בחלוקה הכלכלית.

 

שאלה 5: כיצד מחשבים את גובה המזונות – אילו פרמטרים נלקחים בחשבון?

תשובה: חישוב גובה המזונות הוא תהליך מורכב המתחשב במגוון פרמטרים. לאחר הלכת בע"מ 919/15, נדרשת בחינה מעמיקה יותר של נתונים רבים. הפרמטרים העיקריים הנלקחים בחשבון כוללים:

1. צרכי הילדים:

• צרכים הכרחיים בסיסיים: מזון, ביגוד, הנעלה, מוצרי היגיינה וכדומה. בפסיקה נקבעו לאורך השנים "רפים מינימליים" שנעים בין 1,400-1,600 ש"ח לילד לחודש (לא כולל מדור והוצאות חינוך).
• צרכים מיוחדים: ילדים עם צרכים מיוחדים, מחלות כרוניות, או לקויות למידה עשויים לדרוש הוצאות נוספות.
• חינוך: עלויות הקשורות למוסדות חינוך, חוגים, שיעורים פרטיים וכדומה.
• רמת החיים: רמת החיים שהילדים היו רגילים לה לפני פירוד ההורים. עיקרון מנחה הוא שהילדים זכאים לשמר את רמת החיים שהיו רגילים לה, במידת האפשר.

 

2. היכולת הכלכלית של ההורים:

• הכנסה פנויה: ההכנסה הפנויה של כל הורה, לאחר ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וכדומה).
• מקורות הכנסה שונים: בנוסף להכנסה משכר, בית המשפט בוחן מקורות הכנסה נוספים כגון הכנסות מנכסים, דמי שכירות, תמיכות ממשפחה, קצבאות וכדומה.
• פוטנציאל השתכרות: במקרים בהם הורה אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, בית המשפט עשוי לייחס לו הכנסה פוטנציאלית גבוהה יותר.
• חובות ונטל כלכלי: התחייבויות כלכליות קיימות, כגון משכנתא, הלוואות, מזונות לילדים מקשר קודם, וכדומה.

 

3. חלוקת זמני השהות:

• היקף זמני השהות: אחוז הזמן שהילדים שוהים אצל כל הורה.
• משמורת משותפת לעומת משמורת יחידנית: במשמורת משותפת (או זמני שהות שווים/כמעט שווים), ישנה חלוקה שונה של הנטל הכלכלי.
• חלוקת ההוצאות בפועל: מי מההורים נושא בהוצאות מסוימות (כגון הסעות, חוגים, ביגוד וכדומה).

 

4. הוצאות מדור:

• חלק יחסי בעלויות הדיור: בדרך כלל מחושב כ-25%-30% מעלויות הדיור של ההורה המשמורן עבור ילד אחד, ותוספת של 5%-10% עבור כל ילד נוסף.
• כפל מדור: בית המשפט מכיר בכך ששני ההורים נדרשים לספק מקום מגורים לילדים, במיוחד במקרים של משמורת משותפת.

 

5. שיטות חישוב מקובלות לאחר בע"מ 919/15:

• שלב ראשון – חישוב צרכי הילדים הכוללים: מזונות בסיסיים + הוצאות חינוך + חלק יחסי במדור ובהוצאות מדור.
• שלב שני – סיווג ההוצאות:
  • הוצאות תלויות שהות (כגון מזון, הוצאות יומיומיות).
  • הוצאות שאינן תלויות שהות (כגון ביגוד, ציוד לימודי, חוגים).
  • הוצאות חריגות (בריאות, חינוך מיוחד).
• שלב שלישי – חלוקת הנטל בהתאם ליחס ההכנסות וזמני השהות:
  • הוצאות תלויות שהות – לפי זמני השהות.
  • הוצאות שאינן תלויות שהות – לפי היחס בין הכנסות ההורים.
  • הוצאות חריגות – בדרך כלל לפי היחס בין הכנסות ההורים.

 

6. גורמים נוספים המשפיעים על החישוב:

• גיל הילדים: בפסיקה ישנה התייחסות שונה לילדים מתחת לגיל 6, בגילאי 6-15, ובגילאי 15-18.
• מספר הילדים: ככל שמספר הילדים גדל, החיוב לכל ילד נוטה לקטון באופן יחסי בשל "יתרון לגודל" בהוצאות.
• הסכמות קודמות בין ההורים: הסכמי גירושין או הסכמים אחרים.
• שיקולי צדק: בית המשפט רשאי לשקול שיקולים של צדק והגינות במקרים מיוחדים.

 

7. דוגמה מעשית לחישוב בעקבות בע"מ 919/15:

נניח זוג הורים עם 2 ילדים בגילאי 7 ו-10, עם משמורת משותפת (חלוקת זמן של 6:8 ימים), והכנסות חודשיות פנויות של 10,000 ש"ח לאם ו-15,000 ש"ח לאב (יחס של 40:60).

1. סך צרכי הילדים: 5,000 ש"ח לחודש (כולל מדור והוצאות חינוך).
2. הוצאות תלויות שהות: 2,500 ש"ח (50% מהסכום).
3. הוצאות שאינן תלויות שהות: 2,500 ש"ח (50% מהסכום).
4. חישוב התשלום:

• הוצאות תלויות שהות: האב משלם (14/40 – 6/14) × 2,500 = כ-714 ש"ח.
• הוצאות שאינן תלויות שהות: האב משלם 60% × 2,500 = 1,500 ש"ח.
• סה"כ תשלום מהאב לאם: כ-2,214 ש"ח.

כעורך דין, אני מדגיש בפני לקוחותיי שבתי המשפט מפעילים שיקול דעת רחב בקביעת המזונות, וכי החישובים לעיל הם הנחיה כללית בלבד. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות.

 

שאלה 6: מתי וכיצד ניתן לשנות את גובה המזונות לאחר שנקבעו בהסכם או בפסק דין?

תשובה: שינוי גובה מזונות שנקבעו כבר בהסכם או בפסק דין הוא הליך מורכב המוסדר בחוק ובפסיקה. ניתן לשנות את גובה המזונות בשני מסלולים עיקריים – בהסכמה או באמצעות תביעה לשינוי/הפחתת/הגדלת מזונות. להלן המידע המקיף:

1. העילות לשינוי גובה המזונות:

• שינוי נסיבות מהותי: העילה המרכזית לשינוי מזונות היא "שינוי נסיבות מהותי" שלא היה צפוי בעת קביעת המזונות המקורית. שינוי זה צריך להיות:
  • משמעותי (לא שינוי קל או זמני)
  • לא צפוי מראש בעת ההסכם/פסק הדין המקורי
  • שינוי שיש בו כדי להשפיע באופן ממשי על גובה המזונות
• דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי:
  • שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של אחד ההורים (פיטורין, ירידה חדה בהכנסה, או לחלופין עלייה משמעותית בהכנסה)
  • שינוי במצבו הבריאותי של אחד ההורים או של הילד (מחלה ממושכת, נכות)
  • שינוי משמעותי בצרכי הילד (התפתחות של צרכים מיוחדים, מעבר למוסד חינוכי יקר)
  • שינוי משמעותי בהסדרי המשמורת וזמני השהות
  • נישואין מחדש של אחד ההורים (במקרים מסוימים)
  • הולדת ילדים נוספים (בנסיבות מסוימות)
• פסיקה חדשה: שינוי משמעותי בפסיקה, כגון הלכת בע"מ 919/15, עשוי גם הוא להוות בסיס לבקשה לשינוי מזונות.

 

2. המסלולים לשינוי המזונות:

• שינוי בהסכמה:
  • הורים יכולים להסכים ביניהם על שינוי גובה המזונות ולעגן זאת בהסכם חדש.
  • ההסכם החדש טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי כדי לקבל תוקף של פסק דין.
  • זהו המסלול המהיר והיעיל ביותר, והוא מומלץ כאשר יש תקשורת סבירה בין ההורים.
• תביעה לשינוי מזונות:
  • כאשר אין הסכמה בין ההורים, הצד המעוניין בשינוי יכול להגיש תביעה לשינוי גובה המזונות.
  • התביעה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי שנתן את פסק הדין המקורי.
  • הליך זה כולל הגשת כתבי טענות, גילוי מסמכים, הגשת תצהירים, ולעיתים גם חקירות וחוות דעת מומחים.

 

3. נטל ההוכחה והרף הנדרש:

• נטל הוכחת שינוי הנסיבות מוטל על הצד המבקש את שינוי המזונות.
• רף גבוה יותר כשמדובר בהסכם: כאשר המזונות נקבעו בהסכם (להבדיל מפסק דין), בתי המשפט יטו לכבד את ההסכמה החוזית ויציבו רף גבוה יותר לשינוי.
• דרישת תום לב: בתי המשפט בוחנים האם הבקשה לשינוי מוגשת בתום לב, ולא כניסיון להתחמק מחובות או להטריד את הצד השני.

 

4. התייחסות לפסיקה חדשה כעילה לשינוי:

• הלכת בע"מ 919/15: לאחר פסק דין זה, הוגשו תביעות רבות להפחתת מזונות, במיוחד במקרים של משמורת משותפת או זמני שהות נרחבים.
• גישת בתי המשפט: בתי המשפט פיתחו גישות שונות ביחס לשאלה האם שינוי הלכה מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות:
  • גישה מחמירה: שינוי הלכה אינו מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי.
  • גישה מקלה: שינוי הלכה יכול להוות שינוי נסיבות, במיוחד במקרים של משמורת משותפת שהייתה קיימת כבר לפני השינוי בפסיקה.
• בחינה פרטנית: בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, ומתחשבים בגורמים כגון:
  • המועד בו נחתם ההסכם/ניתן פסק הדין המקורי
  • האם נלקחו בחשבון זמני שהות נרחבים בקביעת המזונות המקורית
  • האם יש שינויים נוספים בנסיבות (מעבר לשינוי בפסיקה)

 

5. הגבלות ותנאים לשינוי מזונות:

• תקופת צינון: בפסיקה נקבע כי בדרך כלל יש להמתין לפחות שנה ממועד קביעת המזונות המקורית לפני הגשת תביעה לשינוי, אלא אם חל שינוי דרסטי במיוחד.
• סעיפי הגנה בהסכמים: לעיתים, הסכמי גירושין כוללים סעיפים המגבילים את האפשרות לשינוי מזונות או קובעים תנאים מיוחדים לכך.
• רטרואקטיביות: בדרך כלל, שינוי בגובה המזונות לא יחול רטרואקטיבית אלא ממועד הגשת התביעה לשינוי או ממועד אחר שיקבע בית המשפט.

 

6. טיפים מעשיים:

• תיעוד מקיף: לצורך תביעת שינוי מזונות, חשוב לתעד היטב את השינוי בנסיבות — תלושי שכר, אישורים רפואיים, הסכמי שכירות חדשים, וכדומה.
• ניסיון להידברות תחילה: לפני הגשת תביעה, מומלץ לנסות להגיע להסכמות באמצעות משא ומתן ישיר או גישור.
• בחינה מקיפה של כלל הנסיבות: יש לבחון לא רק את השינוי הספציפי שמבקשים להסתמך עליו, אלא את כלל נסיבות המקרה, שכן בית המשפט יעשה כן.
• שמירה על מסמכים עדכניים: שמירה שוטפת של קבלות, אישורים ומסמכים המתעדים את הוצאות הילדים וצרכיהם.

 

מניסיוני כעורך דין, אני מייעץ ללקוחותיי לשקול היטב את הכדאיות של הליך לשינוי מזונות, שכן מדובר בהליך משפטי שעלול להיות ממושך ויקר. לעיתים, השינוי המבוקש אינו מצדיק את העלויות והמשאבים הנדרשים. עם זאת, במקרים של שינויי נסיבות משמעותיים, ההליך עשוי להיות הכרחי ואף להוביל לתוצאות משמעותיות.

 

שאלה 7: האם יש חובת מזונות גם לילדים מעל גיל 18 והאם יש השפעה לשירות צבאי?

תשובה: שאלת חובת המזונות לילדים מעל גיל 18 הינה סוגיה חשובה ומורכבת בדיני המשפחה בישראל, במיוחד בהתחשב בשירות הצבאי או הלאומי שרבים מהצעירים בישראל מבצעים. ישנם הבדלים משמעותיים בין המצב המשפטי לפני גיל 18 ולאחריו:

1. המסגרת החוקית למזונות בגירים (מעל גיל 18):

• סיום החיוב ההלכתי המוחלט: מבחינת הדין העברי, החיוב האבסולוטי של האב במזונות ילדיו מסתיים בגיל 18 (או בגיל 15 לפי חלק מהגישות).
• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959: סעיף 3(א) לחוק קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. לגבי יהודים, החיוב נמשך מכוח "דין צדקה" בלבד, שחל על שני ההורים באופן שווה.
• מזונות מכוח "דין צדקה": חיוב זה תלוי ביכולת הכלכלית של ההורים ובצרכי הילד הבגיר. החיוב חל רק אם הילד הבגיר אינו מסוגל לפרנס את עצמו.

 

2. מזונות בתקופת שירות צבאי/לאומי:

• הלכה פסוקה: הפסיקה הכירה בחובת ההורים לשלם מזונות לילדיהם הבגירים במהלך שירות צבאי סדיר או שירות לאומי, בהתבסס על ההנחה כי במהלך תקופה זו הצעיר אינו יכול לפרנס את עצמו באופן מלא.
• גובה המזונות בתקופת השירות: בדרך כלל נמוך יותר מאשר לפני גיל 18, ומביא בחשבון את התשלומים שהחייל/ת מקבל/ת מצה"ל (משכורת, מענקים, הטבות).
• חלוקת הנטל בין ההורים: בהתאם להלכת בע"מ 919/15, גם מזונות בתקופת השירות הצבאי מחולקים בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית.

 

3. מזונות לצורך לימודים גבוהים:

• אין חובה אוטומטית: על פי הפסיקה, אין חובה אוטומטית לממן לימודים גבוהים של ילדים בגירים.
• שיקול דעת בית המשפט: בתי המשפט בוחנים מספר פרמטרים בהחלטה האם להטיל חובת מזונות עבור לימודים גבוהים:
  • יכולתם הכלכלית של ההורים
  • רמת החיים שהילד הורגל אליה
  • ציפיות הוריות שנוצרו (למשל, הבטחות של ההורים)
  • אופי הלימודים והתאמתם ליכולות הילד
  • מידת המאמץ של הילד הבגיר לתרום לפרנסתו
• היקף החיוב: אם נקבע חיוב, הוא בדרך כלל מוגבל בסכום ובזמן (למשל, עד לסיום התואר הראשון או עד גיל מסוים).

 

4. תנאים לחיוב מזונות בגירים:

• אי-עצמאות כלכלית: על הבגיר להוכיח כי אינו מסוגל לפרנס את עצמו.
• מאמץ לעצמאות: על הבגיר להראות כי הוא עושה מאמץ אמיתי להגיע לעצמאות כלכלית (למשל, עבודה במקביל ללימודים, אם הדבר אפשרי).
• התנהגות ראויה: בתי המשפט מתחשבים בהתנהגות הבגיר כלפי הוריו. התנהגות מזלזלת או ניתוק הקשר עשויים להשפיע על החלטת בית המשפט.

 

5. אופן מימוש הזכות למזונות בגירים:

• תביעה עצמאית: בניגוד לקטינים, בגירים צריכים להגיש תביעת מזונות בעצמם (ולא באמצעות האפוטרופוס הטבעי).
• הארכת חיוב קיים: לחלופין, ניתן לבקש הארכה של חיוב מזונות שנקבע בעבר, מעבר לגיל 18.
• נטל הוכחה: על הבגיר התובע מוטל נטל ההוכחה להראות מדוע הוא זכאי למזונות, לרבות הוכחת הוצאותיו וחוסר יכולתו להתפרנס.

 

6. פרקטיקה מקובלת והסכמים:

• סעיפים בהסכמי גירושין: רבים מהסכמי הגירושין כוללים סעיפים המתייחסים למזונות בתקופת השירות הצבאי/לאומי, ולעיתים גם לתקופת לימודים גבוהים.
• שיעורים מקובלים: בתקופת השירות הצבאי, מקובל לקבוע מזונות בשיעור של כ-1/3 עד 2/3 מסכום המזונות ששולם לפני גיל 18, בהתאם לדרגת החייל/ת ומענקי השירות.
• חלוקת אחריות: בהסכמים רבים נקבע כי הוצאות מיוחדות בתקופה זו, כגון טיפולים רפואיים שאינם מכוסים על ידי צה"ל, יחולקו בין ההורים.

 

7. דוגמאות מהפסיקה:

• בע"מ 3984/15: בית המשפט קבע כי חיילת המשרתת בצה"ל זכאית למזונות חלקיים, תוך התחשבות בתנאי השירות והתגמול מצה"ל.
• תמ"ש 16785-09-12: בית המשפט חייב הורים במזונות בתם הלומדת לתואר ראשון, תוך התחשבות ביכולתם הכלכלית הגבוהה וברמת החיים שהורגלה אליה.
• תמ"ש 21352-06-15: נדחתה תביעת מזונות של בגיר שהתנתק מיוזמתו מאביו למשך שנים, ללא הצדקה סבירה.

 

מניסיוני כעורך דין, אני ממליץ להורים ולצעירים לשאוף להגיע להסכמות בנושא זה, ואם ניתן, לעגן אותן בהסכם משפטי מחייב. בכל מקרה, חשוב להבין כי המזונות לבגיר נבחנים באופן פרטני, עם דגש על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, יכולות ההורים, צרכי הצעיר ומידת מאמציו להגיע לעצמאות כלכלית.

 

שאלה 8: מה קורה כאשר הורה אינו משלם מזונות? אילו אמצעי אכיפה עומדים לרשות ההורה המשמורן?

תשובה: אי-תשלום מזונות מהווה בעיה משמעותית העשויה לפגוע ברווחתם של ילדים ולהעמיס נטל כלכלי כבד על ההורה המשמורן. המערכת המשפטית בישראל מספקת מגוון כלים לאכיפת תשלום מזונות, כאשר ההורה החייב אינו משלם:

1. אכיפה באמצעות ההוצאה לפועל:

• פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל: זהו המסלול העיקרי לאכיפת תשלום מזונות. התיק נפתח על ידי הגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, בצירוף פסק הדין או ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין המחייב במזונות.
• הליכי גבייה ואכיפה:
  • עיקול חשבונות בנק – ניתן להטיל עיקול על חשבונות הבנק של החייב.
  • עיקול משכורת – ניתן להורות למעסיק לנכות ישירות ממשכורת החייב ולהעביר את התשלום לזוכה.
  • עיקול נכסים – ניתן להטיל עיקול על נכסי החייב (רכב, מקרקעין וכדומה) ואף להביא למכירתם.
  • הגבלות שונות – רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הגבלות כגון: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי, הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק וכדומה.
  • מאסר – במקרים חמורים, ניתן להוציא פקודת מאסר נגד חייב המשתמט מתשלום, אך זו נחשבת לסנקציה קיצונית שבתי המשפט ממעטים להשתמש בה.
• מסלול מזונות מקוצר: בהוצאה לפועל קיים מסלול ייחודי לתיקי מזונות, המאפשר הליכי אכיפה מהירים יותר בהשוואה לתיקי חוב רגילים.

 

2. המוסד לביטוח לאומי – דמי מזונות:

• תשלום מקדמה: המוסד לביטוח לאומי, מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, משלם דמי מזונות לנשים (ובמקרים חריגים גם לגברים) שיש בידם פסק דין למזונות והחייב אינו משלם.
• תנאי זכאות:
  • קיום פסק דין למזונות
  • עמידה במבחן הכנסות (הזכאות והסכום נקבעים בהתאם להכנסות הזוכה)
  • במקרה של גברים – הילדים חייבים להיות בחזקתם הבלעדית
• גביית החוב מהחייב: הביטוח הלאומי נכנס בנעלי הזוכה ופועל לגביית החוב מהחייב, וזאת בנוסף לתשלום הקצבה לזוכה.
• סכום התשלום: דמי המזונות המשולמים על ידי הביטוח הלאומי מוגבלים בתקרה, ולרוב נמוכים מהסכום שנקבע בפסק הדין.

 

3. תביעה אזרחית לפיצויי נזיקין:

• עילות תביעה אפשריות: ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד הורה שאינו משלם מזונות, בעילות כגון רשלנות, הפרת חובה חקוקה או נזק כלכלי.
• פיצויים עונשיים: במקרים של התנהגות זדונית ומכוונת, ניתן לבקש מבית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים מעבר לסכום החוב.
• ריבית והצמדה: על חוב מזונות נצברת ריבית והצמדה כחוק, מה שעשוי להגדיל משמעותית את היקף החוב עם הזמן.

 

4. הליכים פליליים:

• עבירה פלילית: לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אי-תשלום מזונות בזדון מהווה עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר.
• הגשת תלונה: ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד הורה שמתחמק בזדון מתשלום מזונות, אם כי הליך זה מנוצל לעיתים רחוקות.

 

5. הסכמים ופתרונות חלופיים:

• הסכם חדש: ניתן לנסות להגיע להסכם חדש עם ההורה החייב, המתאים יותר ליכולתו הכלכלית העדכנית, ולאשרו בבית המשפט.
• גישור: לעיתים, הליך גישור עשוי לסייע בהגעה להסכמות חדשות באופן שיאפשר תשלום מזונות באופן סדיר בעתיד.
• ביטחונות בהסכם הגירושין: מומלץ לכלול בהסכם הגירושין המקורי ביטחונות לתשלום המזונות, כגון ערבויות, שטרי חוב, או משכון נכסים, שיקלו על האכיפה במקרה של אי-תשלום.

 

6. אמצעים מיוחדים לגבי הורים המתגוררים בחו"ל:

• אמנות בינלאומיות: ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות לאכיפת פסקי דין של מזונות, המאפשרות גביית מזונות גם מהורים המתגוררים במדינות זרות שהן צד לאמנות.
• עיכוב יציאה מהארץ: ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הורה שקיים חשש שמתכוון לעזוב את הארץ מבלי להסדיר את תשלום המזונות.

 

7. טיפים מעשיים:

• תיעוד מסודר: חשוב לנהל רישום מסודר של כל התשלומים שהתקבלו או לא התקבלו, כולל תאריכים וסכומים.
• שמירת תקשורת: לשמור תכתובות (הודעות טקסט, אימיילים) הנוגעות לתשלום המזונות, העשויות לשמש כראיה לניסיונות גבייה או להתחמקות מתשלום.
• פעולה מהירה: להתחיל בהליכי אכיפה מיד כשמתחילה בעיית אי-תשלום, ולא להמתין להצטברות חוב גדול שיהיה קשה יותר לגבות.
• ייעוץ משפטי: להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לבחור את אסטרטגיית האכיפה המתאימה ביותר לנסיבות המקרה.

 

מניסיוני כעורך דין, אני מצאתי שהשילוב של מספר אמצעי אכיפה במקביל (למשל, פתיחת תיק בהוצאה לפועל יחד עם פנייה לביטוח הלאומי) עשוי להיות האסטרטגיה היעילה ביותר להתמודדות עם אי-תשלום מזונות. מצד שני, במקרים בהם אי-התשלום נובע מקושי כלכלי אמיתי ולא מהתחמקות זדונית, ניסיון להגיע להסכמה מחודשת עשוי להיות הפתרון המועדף.

 

שאלה 9: כיצד משפיעים שינויים בהכנסות ההורים על חישוב מזונות לאחר בע"מ 919/15?

תשובה: שינויים בהכנסות ההורים הפכו לגורם משמעותי עוד יותר בחישוב מזונות לאחר הלכת בע"מ 919/15, שכן ההלכה הדגישה את היחס בין הכנסות ההורים כפרמטר מרכזי בקביעת חלוקת נטל המזונות. להלן ניתוח מקיף של השפעת שינויים בהכנסות ההורים על חישוב מזונות בעידן שלאחר בע"מ 919/15:

1. השפעת הכנסות ההורים לפי הלכת בע"מ 919/15:

• חלוקה לפי יכולת כלכלית יחסית: ההלכה קבעה כי בגילאי 6-15 (ולדעת חלק מהשופטים, גם בגילאי 0-6), חובת המזונות חלה על שני ההורים, כאשר החלוקה ביניהם נעשית בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית.
• נוסחה מנחה: בג"ץ הציע נוסחה לפיה יש לחשב את היחס בין הכנסות ההורים, ולחלק את נטל המזונות בהתאם ליחס זה, תוך התחשבות גם בחלוקת זמני השהות.
• גמישות שיפוטית: בית המשפט הותיר מרחב שיקול דעת בקביעת הנוסחה המדויקת, וכתוצאה מכך התפתחו מספר גישות שונות בפסיקה המאוחרת יותר.

 

2. השפעת שינויים בהכנסות על חישוב מזונות:

• שינוי ביחס ההכנסות: כאשר משתנה היחס בין הכנסות ההורים (למשל, אחד ההורים מקבל העלאה משמעותית או מאבד את עבודתו), עשוי להשתנות אופן חלוקת המזונות ביניהם.
• דוגמה מספרית:
  • נניח שבמקור, האב השתכר 10,000 ש"ח והאם 5,000 ש"ח (יחס של 2:1).
  • לפי יחס זה, בהנחה של זמני שהות שווים, האב היה אמור לשאת בכ-67% מהוצאות הילדים.
  • אם הכנסת האם עולה ל-7,500 ש"ח, היחס משתנה ל-1.33:1, ולכן חלקו של האב בהוצאות יורד לכ-57%.
• הצורך בשינוי המזונות: שינוי משמעותי ביחס ההכנסות עשוי להוות "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק הגשת תביעה לשינוי גובה המזונות.

 

3. אופן הערכת ההכנסות לאחר בע"מ 919/15:

• הכנסה פנויה: בתי המשפט בוחנים את ההכנסה הפנויה של כל הורה, לאחר ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וכדומה).
• מקורות הכנסה מגוונים: נבחנים כל מקורות ההכנסה, לרבות:
  • הכנסה משכר עבודה
  • הכנסות מעסק עצמאי
  • הכנסות מנכסים (שכר דירה, דיבידנדים וכו')
  • קצבאות ותמיכות
  • הטבות שוות כסף (רכב צמוד, טלפון וכו')
• פוטנציאל השתכרות: בית המשפט עשוי לייחס להורה הכנסה פוטנציאלית גבוהה יותר מהכנסתו בפועל, אם הוא אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ללא הצדקה סבירה.
• רמת החיים בפועל: בתי המשפט עשויים לבחון גם את רמת החיים בפועל, במיוחד במקרים בהם יש פער בין ההכנסות המדווחות לבין רמת החיים הנצפית.

 

4. הבדלים בין סוגי הוצאות ביחס לשינויי הכנסה:

• הוצאות תלויות שהות: הוצאות כגון מזון, היגיינה וכדומה, שכל הורה נושא בהן במישרין בהתאם לזמני השהות – אלה מושפעות פחות משינויים בהכנסות.
• הוצאות שאינן תלויות שהות: הוצאות כגון ביגוד, חוגים, טיפולים רפואיים וכדומה – אלה מחולקות בהתאם ליחס ההכנסות, ולכן מושפעות במישרין משינויים בהכנסות ההורים.
• מדור והוצאות מדור: לגבי הוצאות מדור, התפתחו מספר גישות בפסיקה, חלקן מדגישות את יחס ההכנסות וחלקן את זמני השהות.

 

5. היבטים מעשיים של שינויי הכנסה לאחר בע"מ 919/15:

• תיעוד שינויי הכנסה: חשוב לתעד שינויים משמעותיים בהכנסות (לטובה או לרעה) באמצעות תלושי שכר, דוחות מס, אישורי העסקה וכדומה.
• הסכמות גמישות: רצוי לכלול בהסכמי גירושין מנגנונים להתאמת המזונות לשינויים בהכנסות, כגון:
  • עדכון אוטומטי של המזונות בהתאם לשינויים במדד או בשכר
  • חובת עדכון הדדית על שינויים משמעותיים בהכנסה
  • מנגנון לבחינה תקופתית של יחס ההכנסות
• מתי כדאי לתבוע שינוי: מומלץ לשקול הגשת תביעה לשינוי מזונות כאשר:
  • חל שינוי של לפחות 25%-30% ביחס ההכנסות
  • השינוי הוא בעל אופי קבוע ולא זמני
  • השינוי משפיע באופן מהותי על גובה המזונות (שינוי של לפחות 20-30% בסכום)

 

6. אתגרים וסוגיות מיוחדות:

• הכנסות לא רגולריות: במקרים של הכנסות לא רגולריות (כגון עמלות, בונוסים, משכורת שעתית) יש צורך בבחינת ממוצע הכנסות לאורך זמן.
• עליות שכר צפויות: כאשר צפויה עליית שכר משמעותית לאחד ההורים, ניתן לכלול בהסכם מנגנון שיתאים את המזונות בהתאם.
• ירידת הכנסה יזומה: בתי המשפט מתייחסים בחשדנות למקרים של ירידת הכנסה יזומה סמוך למועד קביעת המזונות, ועשויים לייחס להורה את הכנסתו הקודמת.
• יזמות ועצמאות: במקרים של הורים עצמאיים או יזמים, קיים קושי בהערכה מדויקת של ההכנסה, ובתי המשפט עשויים להסתמך על חוות דעת מומחים או על ממוצע הכנסות רב-שנתי.

 

7. מגמות בפסיקה לאחר בע"מ 919/15:

• התמקדות בהכנסה הפנויה: גישה רווחת בפסיקה מתמקדת בהכנסה הפנויה של כל הורה כבסיס לחישוב.
• בחינת הרכוש המשותף: בתי המשפט בוחנים לעיתים גם את הרכוש שנותר בידי כל הורה לאחר חלוקת הרכוש, כחלק מהערכת היכולת הכלכלית.
• גמישות בהפעלת הנוסחה: בתי המשפט מפעילים שיקול דעת ביישום הנוסחה, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה.

 

מניסיוני כעורך דין, אני מדגיש בפני לקוחותיי את החשיבות של שקיפות מלאה בנוגע להכנסות, הן בשלב קביעת המזונות המקורית והן בהליכים מאוחרים יותר. חוסר שקיפות או ניסיונות הסתרה עלולים להוביל להחלטות שיפוטיות מחמירות. כמו כן, אני ממליץ להתייחס בראש ובראשונה לטובת הילדים, שכן זהו השיקול המרכזי שמנחה את בתי המשפט בקביעת מזונות, גם בעידן שלאחר בע"מ 919/15.

 

שאלה 10: פערים בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים וסמכות השיפוט במזונות קטינים

תשובה: קיימים פערים משמעותיים בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים, וסוגיית הסמכות עצמה הפכה לנושא מורכב ומתפתח בפסיקה הישראלית.

1. הפערים בפסיקה בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים:

• בתי המשפט לענייני משפחה:
  • אימצו באופן מלא את הלכת בע"מ 919/15 על כל עקרונותיה
  • מיישמים גישה שוויונית יותר בחלוקת נטל המזונות בין ההורים
  • מתחשבים באופן נרחב יותר ביחס הכנסות ההורים ובזמני השהות
  • נוטים לפסוק סכומי מזונות נמוכים יותר במקרים של משמורת משותפת
  • פיתחו נוסחאות מורכבות ומפורטות לחישוב מזונות
• בתי הדין הרבניים:
  • רבים מהם לא אימצו באופן מלא את הלכת בע"מ 919/15
  • נוטים להיצמד יותר לפרשנות המסורתית של הדין העברי
  • נוטים להטיל אחריות כלכלית רבה יותר על האב
  • מייחסים פחות משקל לשיקולי המשמורת המשותפת ביחס לגובה המזונות
  • פחות נוטים להפחית משמעותית את סכום המזונות במקרים של חלוקת זמני שהות שווה

 

2. התפתחויות בשאלת הסמכות – פסיקת בית המשפט העליון:

• המצב המסורתי – כריכת מזונות בגירושין:
  • בעבר, ניתן היה "לכרוך" את סוגיית מזונות הילדים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני, ובכך להקנות לו סמכות בנושא
  • כריכה זו הייתה אפשרית כל עוד הייתה "כנה וכדין" ונעשתה כחלק בלתי נפרד מתביעת הגירושין
• המהפכה בפסיקה האחרונה:
  • בשנים האחרונות, התהפכה ההלכה המסורתית בסדרה של פסקי דין תקדימיים של בית המשפט העליון
  • בבג"ץ 6037/13 (פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ואח') ובהלכת שרעבי (בג"ץ 9539/00), וכן בפסיקות נוספות שבאו בעקבותיהן, נקבע כי מזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה אמיתית בהליך הגירושין, שכן:
    • זכות המזונות שייכת לקטינים עצמם ולא להוריהם
    • ההורים אינם יכולים לוותר על זכות שאינה שלהם
    • קיים חשש לניגוד עניינים בין טובת ההורים לטובת הקטינים
• המצב הנוכחי לאחר פסיקות בית המשפט העליון בשנים האחרונות:
  • בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי הסמכות העיקרית לדון במזונות קטינים היא של בתי המשפט לענייני משפחה
  • בית הדין הרבני יכול לדון במזונות קטינים רק כאשר שני ההורים מסכימים במפורש להתדיין בפניו בנושא זה (סמכות הסכמית)
  • גם הסכמת ההורים להתדיין בבית הדין הרבני צריכה להיות מפורשת, ממשית ובלתי משתמעת, ולא תוצאה של לחץ או כפייה
  • הנמקה מרכזית של בית המשפט העליון היא שהקטין הוא "בעל דין" עצמאי בעניין מזונותיו, ולכן הוריו אינם יכולים להתנות על זכותו או לקבוע באיזו ערכאה יידונו זכויותיו

 

3. השלכות המצב המשפטי הנוכחי:

• הפחתת "מרוץ הסמכויות":
  • הפסיקה החדשה צמצמה משמעותית את תופעת "מרוץ הסמכויות", שהייתה נפוצה בדיני המשפחה בישראל
  • בעבר, הורים מיהרו להגיש תביעות בערכאה הנוחה להם, דבר שלעיתים פגע בהליכי יישוב סכסוך וגרם להחרפת העימות
• השלכות מעשיות:
  • יתר אחידות בפסיקת מזונות ילדים, כיוון שרוב התיקים נדונים כעת בבתי המשפט לענייני משפחה
  • החלה רחבה יותר של הלכת בע"מ 919/15 והעקרונות השוויוניים שבה
  • הפחתה בפערי פסיקה בין ערכאות
  • צמצום האפשרות ל"פורום שופינג" (בחירת הערכאה המועדפת) בתחום מזונות ילדים
• ביקורת על המצב הנוכחי:
  • מצד תומכי הגישה המסורתית, ישנה טענה לפגיעה באוטונומיה של בתי הדין הדתיים וצמצום סמכותם
  • טענות נגד הפיצול הדיוני הנוצר כאשר בית הדין הרבני דן בגירושין ובית המשפט לענייני משפחה דן במזונות
  • חשש מסתירות אפשריות בהחלטות בין הערכאות השונות

 

4. שיקולים מעשיים בבחירת ערכאה (כאשר קיימת אפשרות בחירה – במקרים של הסכמה):

• שיקולים לטובת התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה:
  • כאשר מבקשים יישום מלא של הלכת בע"מ 919/15
  • במקרים של משמורת משותפת, שם ההפחתה בגובה המזונות עשויה להיות משמעותית יותר
  • כאשר קיים פער לטובת האב בפוטנציאל ההשתכרות
  • כאשר יש צורך בבחינה מעמיקה של הכנסות ההורים והוצאות הילדים
• שיקולים לטובת התדיינות בבית הדין הרבני (בהסכמה מפורשת):
  • כאשר האם מעוניינת בקביעת מזונות על בסיס הדין המסורתי
  • כאשר רוצים הליך מרוכז יותר של כלל ענייני הגירושין
  • במקרים שבהם יש הסכמה על סכום מזונות והצדדים מעוניינים באישור הסכם כולל

מניסיוני כעורך דין, אני מדגיש בפני לקוחותיי את המצב המשפטי העדכני לפיו הסמכות העיקרית לדון במזונות ילדים היא של בתי המשפט לענייני משפחה. חשוב להבין שאין לראות בערכאות השיפוט ככלי טקטי בסכסוכי גירושין, אלא לבחור את האופן שיבטיח בצורה הטובה ביותר את זכויות הקטינים ואת טובתם.